חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה הקריאו עדויות של לוחמים המבטאות את מוסריותו של צה"ל, במסגרת "נאומים בני דקה".

נורית קורן (הליכוד):

עדותו של רס"ל אביעד עשהאל, חובש צוות מודיעין שדה, הפלוגה הייעודית 636. האמת שלי: שנת 2007. בעקבות מידע מודיעיני על תא טרור משכם המתכנן לבצע פיגוע, הוחלט בפיקוד על מבצע חטיבתי למיגור הטרור. לאחר התארגנות נכנסנו למחנה הפליטים בשכם. קיבלנו אינפורמציה על חמושים שצריך לזהות והמשימה היתה להיכנס למארב באחד הבתים. השעה היתה 2:00 בלילה, דפקנו על דלת הבית, זוג צעיר מחזיק תינוקת בוכה פתח את הדלת. נכנסנו פנימה תוך התחשבות מרבית ביושבי הבית, מחייכים לתינוקת ומנסים להרגיע אותה. השהות שלנו בבית - לא נגענו בכלום בזמן השהות, אפילו לא השתמשנו בשירותים שלהם. לאחר כמה שעות זיהינו שישה חמושים כ-400 מטרים מהבית. הפתרון המבצעי המתבקש היה ברור – טיל נ"א ישירות למקום הימצאותם, על מנת להבטיח את פגיעתם של המחבלים. המקום היה מאוכלס בלא מעט בלתי מעורבים ומפקד החטיבה החליט על ניסיון לפגוע במחבלים בעזרת חוליית הקלעים שלנו. הסיכוי לפגיעה במחבלים בפעולה כזאת הוא נמוך משמעותית מאשר האפשרות לפגוע בהם בטיל נגד אדם. כל ששת החמושים הצליחו לברוח, אחד מהם נפצע. מעט זמן לאחר מכן נהרג באותו מחנה הפליטים סמ"ר בן ציון הנמן זיכרונו לברכה, על-ידי אותה חוליית חמושים.

הצבא שלנו עושה דברים שהם תמיד – יש כאן טוהר המידות. ואני רוצה לומר לכם, כאמא, שארבעת הילדים שלה שירתו בצבא: אני גאה להיות חלק מצבא ההגנה לישראל.

свернуть