לעוד שאלות: [ Ссылка ]
מי שאני זה סך כל הטעויות והנפילות שלי. יש איזו הנחת יסוד שהיא מאוד מתאימה לתקופה מסוימת בחיים, שאני זה רק אני כשאני מוצלחת. רק כשהצלחתי, רק כשהייתי בול. הכי יפה, הכי מאורגנת, הכי מדויקת וכולם אהבו אותי, ובכל שאר הזמן אני לא אני. ואני חושבת שהתשובה, התפיסה היהודית הכי עמוקה היא שאני אני תמיד. אני אני גם כשנפלתי, גם כשטעיתי, והשאלה היא לאן כוונתי להגיע.
אם נפלתי פעם אחת וקמתי, אז זה מלא בהמון משמעות, זה בדיוק הרעיון של התשובה. התשובה היא תנועה של האדם כל הזמן לכיוון שאליו הוא רוצה להגיע. מה שחשוב זה לאן אנחנו רוצים להגיע ומה נעשה עם הטעויות והנפילות האלה. כי אם כל הזמן נחיה בחשש שלא ניפול, רק שלא ניפול - ניפול, תמיד ניפול. אבל ריבונו של עולם פה כדי להזכיר לנו שגם תמיד נקום, ושיש לנו כוחות להתמודד עם הנפילה הזאת, גם עם השחור שבתוכנו, גם עם היצר הרע. הפרשנות הכי יפה ליצר הרע, הפרשנות החסידית של היצר הרע, זה הקול הזה שבתוכנו שאומר את רעה את רעה את לא תצליחי, מן שד כזה קטן ועצבני שמזכיר לנו את הרע הזה. יש בנו גם המון המון המון טוב, והסיפור הוא לקום ולצאת ולהתגבר ולהמשיך הלאה. הסיפור היהודי זה הסיפור שלא לפחד מהנפילות, אם נפלתי - קמתי. הקדוש ברוך הוא אור לי גם בחושך.
חדר השאלות נוסד בסיוע משפחתו של זאב ז"ל לעילוי נשמתו ובתמיכת
The Honey Foundation for Israel
