הגמרא בברכות דף ו. מגלה שהקב"ה מניח תפלין ובהם יש את השבח של עם ישראל, כמו שבתפלין שלנו יש את השבח של הקב"ה.
ואמרו חז"ל בסנהדרין אמר רבי מאיר בזמן שאדם מצטער, [שכינה] מה הלשון אומרת קלני מראשי, קלני מזרועי.

קלני מראשי ומזרועי מרמזים על תפלין של יד וראש כידוע.
והתפלים הם פאר – "פארו עלי ופארי עליו", התפילין של הקב"ה מגיעים מהשמחה של ישראל, אם אחד מישראל מצטער הקב"ה אומר (כביכול) אני לא מניח תפלין.
הפאר של הקב"ה של עם ישראל, שישראל לא מתפארים מפני שיש להם צער, אז קלני מראש קלני מזרועי, כביכול הקב"ה חולץ את התפילין שלו.
כמו בתשעה באב שאז אנו חולצים תפילין שכביכול הקב"ה הסתלק מאיתנו.

לפי זה מפרש התפלים שאנו מניחים בתפילה. זה לא סתם.
התפילין שלנו מעוררים את ההתפארות והתפילין של הקב"ה, ואם לא כן הקב"ה לא מניח תפילין.
אנו מניחים תפלים וגם הקב"ה מניח, וזה פירוש שהקב"ה עונה לנו בתפילה.
אם מצטער אדם מישראל זה סותר את התפילין של הקב"ה ואת התפילין שלנו.
וזה הכח של התפילין בכל תפילה.

-------

לאחר מכן כתב כתב מו"ר הרב שליט"א את הדברים בתמצות גדול, וכך כתב:

חשיבות התפילין בשעת התפילה.
בגמ' סנהדרין מו. אמרו שאומר הקב"ה קלני מראשי קלני מזרועי היכא שיש צער בישראל.
ומתפרש שנחשבים ישראל בחינת התפילין של הקב"ה (בפ"ק דברכות) ובתורת שכזה נחשב כעין חליצת תפילין של הקב"ה היכא שיש צער דישראל ואין להם התפארות על העולם.
וזהו גופא כח התפילין שלמטה שמעוררים תפילין שלמעלה בשעת התפילה. (דו"ק מעט).

свернуть