שיר לר' שלום שבזי מסוג 'שִׁירָה', הסוג השני בסדר השירה במסורת תימן. נהוג לשוררו בעיקר בסעודת חתנים במהלך ימי המשתה, ואף במסיבות אחרות בכל עת.
השיר פותח בבקשה לאומית – לפדות ולהציל את עם ישראל מגלותו ולהושיבו בארץ הקודש. לאחר מכן באות שתי חרוזות שכולן שבח והלל לקב"ה – אשר נתן את התורה לעם ישראל והמפרנס את בריותיו ברחמים. לבסוף השיר מקבל סגנון יותר אישי– המשורר מביע את אהבתו הרבה לתורה ולחכמיה, ומאחל לעצמו להשכיל בלימוד התורה כדי להשיג את הטוב הצפוי לעולם הבא.
הפיוט במלואו בקישור
[ Ссылка ]


מילים-רבי שלום שבזי
לחן-עממי תימני
ניצוח-עובדיה טוביה
[ Ссылка ]
איומה המשי דגלי המוני ממצולה
לדודך בקשי יקים לסכה הנפולה
לחסדו דרשי תהיי ברב שמחה סגלה
והנחי בנים
עדת איתנים
שהם נאמנים
בארץ קדשי נשמח בבוא כלה כלולה
ומה טוב שרשי צמרת ארז השתולה:

רבי שלוֹם שבזי, המכונה גם אבא שׁלום שבזי (ה'שע"ט, 1619 – ה'תמ"ו או ה'ת"פ, 1686 או 1720) היה מגדולי החכמים והמשוררים של יהדות תימן.
[ Ссылка ]

עובדיה טוביה (1920 – מרץ 2006) היה מלחין ישראלי, ממייסדי תיאטרון המחול ענבל ומנהל המדרשה למורי מוזיקה בתל אביב. בצעירותו הקים את תנועת הנוער "החלוץ הצעיר" בתימן ולקח חלק מרכזי בהעלאת יהודי תימן לישראל.
[ Ссылка ]

свернуть