נושאי השיעור: אופן ביטוי המלה 'רוחני' במסורת ק"ק תימן יע"א. דברי מהרד"ם זצ"ל בשו"ת רביד הזהב לגבי הנמצא בציבור שמתפללים בו שחרית מוקדם, ואפי' חזרת הש"צ קודם זמן תפילה, שיתפלל ביחידות כי 'גדולה עבירה לשמה', ומכאן חזינן ג"כ כי גדולה עבירה לשמה אינה נאמרת לגבי הלכות וק"ו לא לגבי עריות וכדו' אלא בחומרות ועניינים וכדו'. ביאור ספר קול אליהו בשם הגר"א על המשנה באבות פ"ד משנה ב', בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה וכו' שמצוה גוררת מצוה וכו', והמשך בעניין האם 'גדולה עבירה לשמה' זהו חובה או מצוה, או רק היתר. המשך בעניין האם ניתן לומר 'גדולה עבירה לשמה' גם בזמנינו, כגון חסידי הבעש"ט המתפללים שלא בזמן, היכן מיקומם של יהודי תימן במחלוקת שבין הליטאים לבין החסידים, בלימוד ובהנהגה ובחסידות, וחשיבות הקריאה בספר הזוה"ק גם מבלי להבין. הרעיון של "דילול אוכלוסין" מחשש שלא יהיה מקום לכולם בעולם, אינו בא מן הגויים, אלא כך הקב"ה עושה ע"י מלחמות ומגיפות הבאות לעולם. המשך בעניין המעשה ברבי אלעזר בן ערך שהיה 'כמעיין המתגבר' עד שהלך לדיומסית ושכח תלמודו וכו', ודחיית תשובת ספר 'אוצר הדרשות הקצרות' לגבי השאלה כיצד הגיע מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, ואפילו את אותיות א"ב, וקרא בס"ת 'החרש היה לבם' במקום 'החודש הזה לכם', עד שטעה בדבר כה פשוט, וכן דחיית דבריו בהמשך לגבי הקשר שבין 'מעיין המתגבר' לבין 'לב טוב'. השלמה לשיעור מוצש"ק נח ולך לך התשפ"ב לגבי 'נתן דצוציתא', חיזוק לתשובת מרן שליט"א לגבי השאלה כיצד אשתו הצדקת הסכימה לחטוא עם אותו אדם וכו', וחשיבות לימוד המוסר אשר יכול להשפיע הרבה על האדם.
