פעמים רבות קורה שרופאים מאבחנים תסמינים גופניים כנובעים מחרדה או מקושי נפשי. הסיבה לרוב נעוצה בהכרה בכך שמצב נפשי יכול לגרום לתסמינים כאלו. מצד שני, ישנה חובה רפואית לבחון שהמקור לתסמינים אינו גופני. כלומר, לפני שרופא קובע שהסיבה לאותו תסמין גופני הינה נפשית, הוא חייב לוודא שמבחינה רפואית הוא שלל כל סיבה אפשרית אחרת.
לפיכך, אם אדם מגיע לבית החולים עם תסמינים נוירולוגיים שמחייבים בירור וצוות בית החולים מחליט שלא לבחון את האפשרות לאבחנה נוירולוגית אלא קובע שהמקור לתסמינים הוא נפשי, ייתכן מאוד שמולנו התנהלות רפואית לא תקינה ולא סבירה.
מוזמנים לצפות בראיון שנערך עם עו"ד רן שפירא ממשרדנו בנושא, בתוכנית הפרופסורים, במסגרתו נשאלה השאלה הבאה:
"שמי מרדכי, בן 62 מהרצליה. לפני כשנה הגעתי לבית החולים עם תלונות על נימול. שחררו אותי בטענה שמדובר בחרדה. יום לאחר מכן אושפזתי עם אירועי מוחי קשה ולצערי עד היום נותרתי מוגבל מאוד בתפקודי. רציתי לשאול האם אני יכול להגיש תביעה כנגד בית החולים ששיחרר אותי במקום לבצע לי CT שהיה מאבחן את האירוע?"
בכל מקרה, של היעדר אבחנה במועד אשר גרמה לנזק, יש לפנות לעו"ד העוסק בתחום הרשלנות הרפואית על מנת שיבחן את התיעוד הרפואי וישקול הגשת תביעה לפיצוי על נזקיך.
למידע נוסף, ראו:
[ Ссылка ]
