לנה קכלר, הייתה פסיכולוגית פדגוגית וסופרת, ספרה הידוע ביותר הינו "מאה ילדים שלי"
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, עבדה לנה כמורה ולימדה בסמינר למורים יהודיים בפולין.
לנה הצליחה להסתתר ולשרוד את תלאות המלחמה.
בסיומה, בעודה מחפשת אחרי קרוביה היא היגיעה לבית הועד היהודי בקראקוב
בו גילתה עשרות ילדים יהודיים יתומים שניצלו ושהיו במצב גופני ונפשי קשה.
לנה, אספה את הילדים העזובים והקימה עבורם בית. שהיה למעשה בית החלמה,
מסגרת לימודית ותחליף למשפחה שאבדה .
לנה אספה גם ילדים יהודיים ממנזרים ואף פדתה ילדים שהוסתרו אצל איכרים פולניים, בכסף.
לאחר שפורעים תקפו את בית הילדים, הבריחה לנה את כל דירי בית, אל מחוץ לגבולות פולין בדרכם לארץ ישראל.
בשיחות שקימה עם ילדי בית הילדים שלה שמעה ורשמה את שעבר עליהם
את סיפורם הוציאה לאור בספרה "אנו המאשימים"
בעקבות ספרה הלכתי אל אחדים מילדי בית הילדים ובקשתי לשמוע בקולם את עדותם.
חלק מהעדים נפתרו מאז שחתינו.
לזכרה של לנה קכלר, שהכרתי בשנותיה האחרונות, אני מביא בפניכם את סדרת המשדרים "הילדים של לנה" עדויות של הילדים שנאספו על ידי לנה קכלר

נחום בוגנר , יליד כפר קטן במזרח אוקרינה, היה ילד בן 8 כשפרצה המלחמה בקיץ 1941
כשנה וחצי לאחר מכן אבדה לו ילדותו. מתוך כשש שעות הקלטה אני מביא בפינכם את פרק המלחמה בסיפורו של נחום בוגנר

свернуть