הנשיכה היא התנהגות נפוצה מאד אצל ילדים בני עשרה חודשים ועד גיל שנתיים וחצי. רוב הילדים נושכים במידה זו או אחרת בטווח הגילים הזה ויש סיכוי רב שבנכם או בתכם עשויים בשלב זה או אחר להיות “הנושך” או “הננשך”.

למה זה בכלל קורה: בגיל הרך התינוקות מרבים להשתמש בפה (הם מאד אורליים) על מנת להכיר חפצים שונים בסביבתם הקרובה. בגיל זה הפה הוא אמצעי להרגעות (מציצה) וגם ליצירת קשר עם הסביבה (הדיבור) ולעיתים הנסיונות לנשוך מבוגרים וילדים אחרים הם חלק מההתנהגות הטבעית האופיינית לתינוקות. תגובת הילדים והמבוגרים אותם נושכים עשויה לקבוע אם הפעוט ימשיך לנשוך או שלא, לדוגמא: אם ההורה או המטפלת, שהם המטרה הראשונה לנשיכת הילדים, יצחקו כאשר התינוק נושך וישחקו איתו כשהוא נושך אותם, הסיכויים רבים שאותו פעוט ימשיך לנשוך אחרים. גם אם הנשיכה תעורר כעס רב אצל המבוגרים או בכי חזק אצל הילד אשר ננשך, ילמד הילד שבאמצעות הנשיכה הוא יכול לשלוט על הסובבים אתו וימשיך לנשוך.

דעו מה לא לעשות: באף מצב אל תענישו. לא בעונש פיזי של נשיכה בחזרה (כך ילדים לומדים שתוקפנות מותרת) וגם לא לבודד את הילד (זה משפיל ועלול להפחיד).

ומה כן? הפסיקו את המשחק המשותף ואמרו בהחלטיות “אסור לנשוך. זה כואב” והרחיקו את הילד או אם אתם ננשכתם – התרחקו. בלי דיבור יתר, בלי הענשה. קצר ועניני. היו ערים לסימנים ראשונים המבשרים בואה של הנשיכה. עצרו את הפעוט לפני שהוא נושך ואמרו לו “אל תנשוך. יופי, לא נשכחת” והרחיקו אותו מהקורבן האפשרי. יתכן ותצטרכו להרתם למשימה למשך כמה ימים. השגיחו על הילד מקרוב, נסו לעצור את הנשיכה לפני שקרתה ובכל פעם שהוא נמנע מנשיכה עודדו אותו. אפשר לספק לילד חפץ שאותו יוכל לנשוך כשעולה בו הצורך. כשהנשיכות מבטאות קושי בהבעה, חשוב מאד ללמוד לקרוא ולזהות את רצונותיו: מתי הוא מביע רצון לשתות, לישון, להראות לנו משהו וכד’. כאשר תיענו לרצונות הילד תפחיתו את התסכול הקשור בהעדר יכולת ההבעה המילולית.
#מיכלדליות #הדרכתהורים #הוריםוילדים #ילדנושך

свернуть