הִמְנוֹן הַפוּרוּנְקֶל \ מאיר

צָמַח לִי אֶחָד עַל הַמֵּצַח,
אֲפִלּוּ אוֹתִי הוּא הִפְתִּיעַ,
מִמֶּנּוּ לָמַדְתִּי רַבּוֹת,
מָה זוֹ הָעֲנָוָה שֶׁתַּגִּיעַ.

אִתּוֹ הִתְעַסַּקְתִּי וּבְלַחַץ,
רַבִּים מַכְאוֹבִים לְמוֹעֵךְ,
עַד עֵת הוּא נִכְנַע וְהוֹצִיא,
אֶת נַפְשׁוֹ וְלֵב לִבּוֹ הַדּוֹעֵךְ.

בַּתְּחִלָּה רַק הוֹפִיעַ כְּכֶתֶם,
בַּהֶמְשֵׁךְ הֵרִים רֹאשׁ עַד אֶל עַל,
בְּעוֹדוֹ מִתְרוֹמֵם הוּא הִשְׁפִּיעַ,
מַכְאִיב וְנִרְאֶה כְּמִגְדַּל.

בְּהַתִּיז אֶת תָּכְנוֹ הִתְאַפַּקְתִּי,
מִלִּזְעֹק אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַלֵּב,
עֵת יָרַק בְּלַחַץ הָאֶצְבַּע,
נִכְנָע כָּמוֹנִי עָלוּב וְכוֹאֵב.

אָז קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ הַלֶּקַח,
לֹא לַעֲסֹק בְּיִתְרָה שֶׁל מִידָּה,
לֵב כּוֹאֵב לֹא חַצְקוֹן עַל הַמֵּצַח,
לִלְמֹד מִמֶּנּוּ עֲנָוָה.

נֶאֱחַזְתִּי כָּךְ עִם עֵט עַל מַחְבֶּרֶת,
שׁוֹפֵךְ דְּיוֹ עַל דַּף מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת,
שְׁפוּךְ הַלֵּב, הַשָּׁבוּר, הַדּוֹאֵב,
שֶׁמַּקְשֶׁה עֲלֵי כֹּה לִחְיוֹת.

אַהֲבָה נִכְזְבָה כְּפוֹרוּנְקָל,
הִתְפּוֹצְצָה לִי בַפָּנִים,
בְּעוֹדִי מֵרִים רֹאשׁ מֵעַל מַיִם,
נִמְחַק עֶצֶב בְּלִי לְהַשְׁאִיר סִימָנִים.

הַמִּרְדָּף נוֹרָאִי לֹא מַגִּיעַ,
אֶל סוֹפוֹ הַבָּזוּי הַמַּחְפִּיר,
זֶה הַלֵב הָאִדְיוֹטִי נָגוּעַ,
וְזֶהוּ סִיּוּם קְוַואַדְרוֹ שִׁיר.

свернуть