סלע הגולגולתא עליו נצלב ישו מוקף כיום במבנה משוכלל בן שתי קומות – המרפסת התלויה של הגולגולתא, והקיר הצמוד למדרגות המודרניות שהוקמו אחרי השרפה. המדרגות מדרום (שדרכן עולים למעלה) שייכות ללטינים והמדרגות מצפון (שדרכן יורדים) שייכות ליוונים האורתודוקסים. לעיתים רחוקות הפטריארך משנה את כיוון העלייה ואז יש לכך משמעות ליטורגית. למשל, ביום שישי הקדוש של הפסחא, כאשר סדרי העולם משתנים, עולה הפטריארך מהכיוון ההפוך לגולגולתא. המבנה מכיל כמה תחנות של "ויה דולורוזה":
"קפלת המסמור לצלב" או מקום הצליבה הלטיני - המזבח מציין את התחנה ה-11 ב"ויה דולורוזה". הבשורה על-פי לוקאס, פרק כ"ג 33–34 מתארת את צליבתו של ישו: "כשבאו אל המקום הנקרא גלגתא צלבו אותו שם עם הפושעים, אחד מימינו ואחד משמאלו. אמר ישוע: "אבי, סלח להם, כי אינם יודעים מה שהם עושים."
המזבח הנוכחי נתרם ב-1588 על ידי פרדיננדו הראשון מבית מדיצ'י מפירנצה. הוא עשוי כסף. הסצנות על המזבח קשורות לצליבה: המסמור לצלב, העלאת הצלב, הפייטה וההנחה בתוך הקבר. בקצה הצפוני של המזבח סמלה של משפחת מדיצ'י. הקפלה על עיטוריה עוצבה בצורתה הנוכחית ב-1937 ושופצה על ידי אנטוניו ברלוצי. בין היתר שוחזר הריצוף בדגם קוסמאטי והקירות כוסו בלוחות גרניט שהובאו במיוחד מאסואן.
פסיפסי התקרה באזור הקתולי: הפסיפסים על התקרה עוצבו על ידי פייטרו ד'אקיארדי (Pietro D'Achiardi) בשנת 1842. הם התכסו בשכבות של פיח שחור בשל מנורות השמן הרבות שעטרו את התקרה, ולא נראו כמעט לעין, עד שבדצמבר 2017 עברה התקרה ניקוי מוקפד והפסיפסים חזרו לחיים. על התקרה מתואר צמח הבוקע מחוטר (חוטר מגזע ישי - רמז לישוע) ויוצר מדליונים קטנים המתארים דמויות מקראיות ודמויות מהברית החדשה ברצף המוביל מאדם וחווה (החטא הקדמון), דרך קורבנו של הבל (הטרמה לישוע), תיבת נוח (הברית הראשונה), משה המוציא מים מהסלע, משה על הר סיני (ישו הוא משה החדש), מלכיצדק (הוציא לאברהם לחם ויין - הטרמה של ישו], יונה הנביא תחת הקיקיון (שלושת הימים שבילה יונה בבטן הדג מקבילים על פי התפיסה הנוצרית לשלושת הימים שבילה ישוע בקבר), שלושת חבריו של דניאל יוצאים מהכבשן. כלומר, חלק זה של התקרה מתאר רצף של הברית הישנה מבראשית ועד לנביאים (יונה ודניאל נחשבים לנביאים בקרב הנוצרים). בעיגולים הגדולים בתקרה מתוארים דוד, זכריה, ישעיהו ודניאל ובמרכז רוח הקודש. בין שני חלקי הגולגולתא השייכים ללטינים (מערב ומזרח) בתקרה מחברת המנדורלה הצלבנית המתוארת את ישוע העולה לשמים (הפסיפס היחיד על תקרה שנשמר מהתקופה הצלבנית בארץ), בהמשך עוד שני סיפורים מהתנ"ך: דניאל בגוב האריות ויונה הנביא הנשלף מהדג. לאחר מכן במרכז כריסטוגרמה (האותיות היווניות כי ורו - תחילת המילה היוונית כריסטוס, משיח) ומשני צדדיה מתוארות הדמויות של הברית החדשה: פטרוס ופאולוס ובקצוות ארבעת האוונגליסטים. כל הדמויות המתוארות לעיל מהברית הישנה ומהברית החדשה מובילות לשיא: לצלב וסביבו 12 היונים המסמלות את 12 השליחים והכתובת salvus mundi: גואל העולם. למעשה התקרה מתארת את סיפור הגאולה של האנושות מהחטא שהחל עם אדם וחוה, דרך הברית הישנה, הנביאים, הברית החדשה ולבסוף באמצעות הצלב.
פסיפסי הקירות: שלושת הפסיפסים על הקירות בוצעו על ידי לואיג'י טריפוליו (Luigi Trifoglio). הפסיפס המרכזי מתאר את צליבתו של ישוע: חייל רומאי יושב בצד, מרים, אם ישו עומדת מעל לצלב ומרים המגדלית בתנוחת כריעה לצד רגלי ישו הצלוב.
הפסיפסים על הקיר הדרומי מתארים, האחד: את הנשים ואת יוחנן התלמיד האהוב שנכחו בצליבה, השני - את עקדת יצחק. עקדת יצחק נתפסת על ידי המסורת הנוצרית כהטרמה וכסמל לקורבנו של ישו. כפי שאברהם היה צריך להקריב את בנו יחידו (אם כי בסופו של דבר יצחק לא הוקרב) למען האלוהים, כך מקריב האלוהים את בנו יחידו למען האנושות.
"מזבח הצליבה" או מקום הצליבה היווני - המזבח, שבשליטת הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, מציין את המקום שבו הועמד עמוד צליבתו של ישו והוא נחשב לתחנה ה-12 בוויה דולורוזה. המזבח עשוי כשולחן שיש. מתחת למזבח דסקית כסף שבמרכזה מגרעת המסמלת את "המקום המדויק" שבו עמד הצלב עליו נצלב ישו. בכל אחד מצדי המזבח לוח שיש שחור המצביע על מקום הצלבים של השודדים שנצלבו עם ישו. הצליינים עומדים בתור ארוך כדי לגעת בסלע המקורי של הגולגולתא דרך המגרעת בדסקית הכסף. סלע הגולגולתא סדוק בהתאם למסופר בברית החדשה על רעידת האדמה שהתרחשה עם מותו של ישו. לצד המזבח הוקמה ויטרינה עשויה זכוכית דרכה אפשר לראות את סלע הגולגולתא. מאחורי המזבח מתואר ישו הצלוב, מימינו תלמידו האהוב המזוהה עם יוחנן כותב הבשורה, ומשמאלו אמו מרים. בין המזבח לישו מנורת שבעה קנים המסמלת את התפיסה הנוצרית על פיה כנסיית הקבר מהווה את התחליף לבית המקדש. לפני המנורה טברנקולום בצורת פירמידה. ללטינים ולארמנים יש זכות שימוש במזבח האורתודוקסי, ופעם בשנה - גם לקופטים ולסורים. על המזבח כיתוב ביוונית: ציטוט מהכתיבה הליטורגית של אבות הכנסייה מהמזרח: "אלוהים ששופך את הדם מרוקן את האדון המשיח". המוות של ישו הוא התרוקנות מוחלטת של האל למען בני האדם. משמאל למזבח המרכזי מזבח נוסף עם עמודים קטנים כיוון שכאשר האורתודוקסים חוגגים את המיסה הם זקוקים למזבח נוסף בצד כדי להכין קודם את לחם הקודש. האיקונה מתארת שוב את עקדת יצחק, כיוון שהקרבת הלחם בכנסייה נתפסת כהקרבה המוחלטת. על התקרה מתוארים שמי מרום עם מלאכים וכוכבים והחושך שירד ברגע הצליבה למרות השעה המוקדמת. בשנת 1842 עוטרו קירות ותקרת החלק האורתודוקסי של הגולגולתא בציורי-קיר המתארים את הפסיון של ישו. הציורים, שהתכסו במשך השנים בפיח, נוקו ונחשפו מחדש ב-2019.[35]
"גבירתנו הסובלת" - (בלטינית: "Stabat Mater Dolorosa", עמדה האם הדואבת) היא התחנה ה-13 בוויה דולורוזה. היא מסומנת באמצעות מזבח המצוי ברשות הפרנציסקנים שמוקדש למרים הנקרא "גבירתנו הסובלת" Stabat Mater ולידו פסל המדונה שהו
Ещё видео!