מילים: צביקה שחם
לחן: נחום "נחצ'ה" היימן
עיבוד: צחי פודור
זמרת: אילנית

על גבעת שימרון

השחר עולה על צוקי הבזלת
מאיר את נתיב הקרבות והדם,
שריוני הפלדה שהיו למאכולת
של אש, אל מול עוז רוחו של אדם.

עת גדודך הכתוש נשאב אל הסער
מרחבי הגולן נשטפו אש אויב,
מטחי פגזים - נפגעים מכול עבר
וקולך בקשר מרגיע שליו.

האופק רחק והרוח עוטפת
בעוז נאפדו מרכבות הפלדה,
תמונה שרקמת על בית וילד
לוחם וחולם על ימי נחמה.

דמותך התמירה תלבין מול רקיע
על צריח הטנק תחליף לבנים,
ותאמר: עוד עלינו מוטל להבקיע
כי בעמק יש בית ושדות ירוקים.

אתה שסביבך מכנס את היתר
ששרדו את לילות הקרבות והדם,
מוביל את הטור שעלה מן האפר
עד פגז אחרון בך מפלח נדם.

האופק רחק והרוח עוטפת
בעוז נאפדו מרכבות הפלדה,
ואתה שחלמת על בית וילד
תבוא, מטרשים אל רגבי אדמה.

השחר עלה על צוקי הבזלת
האיר את נתיב הקרבות שנדם,
לא תשוב אל ביתך אל אישה ואל ילד
מוטל על גבעת שימרון כנרדם.

свернуть