יום עיון: "על העדר היכולת לשחק" שהתקיים על ידי האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית ב-6/2/2018
לכאורה היכולת למשחק טמונה בכל ילד ואף במבוגר. היא במהותה חלק מחדוות החיים, משרתת פונקציות התפתחותיות משמעותיות וחיוניות, מהווה גשר בין מציאות לפנטזיה, בין פנים לחוץ ונדבך במרחב הפוטנציאלי שהינו מרחב החיים.
אך למעשה לעתים היכולת למשחק נעדרת, לא התפתחה כלל או נחסמה עקב נסיבות טראומטיות, כפי שמתוארת אצל טאסטין ובשבר הדיאלקטי של המרחב הפוטנציאלי אצל אוגדן.
מהו בעצם העדר זה של משחקיות? מה המקום הנפשי והחוויתי שבו העדר זה מצוי ?
אבי שרוף - פסיכולוג קליני מדריך. מרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובתוכניות לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה, בר אילן ובברזילי באשקלון. לשעבר פסיכולוג ראשי במרכז לבריאות הנפש נס ציונה. חבר בצוות ההיגוי של חטיבת הילדים והנוער של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית. מנהל אקדמי של התוכנית לפסיכותרפיה בילדים ובנוער בגישה פסיכואנליטית, בי"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב
www.betipulnet.co.il/particles/על_העדר_היכולת_לשחק
