החבר הטוב שנהרג לידו ב־7 באוקטובר ("אני רואה כל הזמן איך הוא שכב, לאיזה כיוון הוא הסתכל") • הנגיעה במוות בזמן הפציעה האנושה ("היה שלב שהתחלתי לשחרר") • והמחשבות על בת הזוג אדוה דדון ("הצטערתי שלא התחתנו והבאנו ילדים, אחרי המלחמה זה יקרה") • רגע לפני יציאת הסרט "המנצחים", ידין גלמן מספר על ההתמודדות עם הפוסט-טראומה, על השילוב בין לוחם סיירת מטכ"ל לשחקן ואמן רגיש, על התהליך המורכב של היציאה בשאלה ועל החלומות הגדולים: "השאיפה היא הוליווד, וברגע שאוכל להרים נשק - גם לחזור להילחם"
כתבתו של ערן סויסה
צילום: משה בן שמחון
לינק לכתבה:
[ Ссылка ]
בקרו אותנו גם בדיגיטל:
[ Ссылка ]
בפייסבוק:
[ Ссылка ]
באינסטגרם:
[ Ссылка ]==
בטוויטר:
[ Ссылка ]
בטיקטוק:
[ Ссылка ]
ובת'רדס:
[ Ссылка ]==
