הילד מחפש את תשומת הלב של ההורים דווקא, ולא את של המורים, הדודים וכד'.
ילד עושה את מה שההורים שלו עושים, אוהב את מה שהם אוהבים ומסתייג ממה שהם מסתייגים. כשהוא משנה את התנהגותו יש לזה מטרה אחת: קבלת תשומת לב מההורים.
יוצא מן הכלל, ילד שעבר פגיעה מסוימת, ואז נכון לחפש גם את הסיבה להתנהגותו ולא רק את המטרה.
ההורים צריכים לקבוע את הקווים האדומים ואת מדרג התגובות לפי ההתנהגות של הילד. לא דומה תגובה על שפיכת כוס מים לתגובה על הכאת הורה.
גם כשהילד נפגע מהערה של ההורים, זה חלק מהחינוך והדבר הגרוע ביותר שההורים יכולים לעשות זה לנסות לפייס אותו.
סדרת שיעוריו של הרב אליקים לבנון על חינוך ילדים.
הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"א.

свернуть