כיצד מקרבים מבצעים צעירים למוסיקה הנכתבת היום? עם האתגר הזה התכנסו המלחין והמחנך עודד זהבי, המוסיקאיות: הפסנתרנית ד"ר מיכל טל והחלילנית רותי רון האמונות על תחום הפסנתר במרכז למוסיקה ירושלים, שני פסנתרנים ושתי פסנתרניות המשתתפים בתכניות המצוינות בפסנתר מטעם המרכז למוסיקה ירושלים לפרוייקט "בכורות".
זהבי, מלחין בולט והרפתקן לא קטן הציע "לתפור" בהזמנה יצירות תוך דיאלוג עם ליה ברלב נעה קפליושניק מתן גור-נלסון ויהלי זקן. כל אחד מהמבצעים ביקש מה"שד בבקבוק" משאלה קומפוזיטורית, ובכך התחיל דיאלוג מבצע-מלחין כהלכתו. "דרמה, בידוד, אילתור ו"משחקי מים" היו הבקשות שהופנו אל זהבי שמצידו יצר ארבע יצירות שנשלחו למבצעים לנגינה, מחשבה, ביקורת ודיאלוג. התוצאות: לפניכם.

לתמיכה בקידום מוסיקאים צעירים מצטיינים בישראל- [ Ссылка ]

תוכניות החינוך של המרכז למוסיקה ירושלים לטיפוח מוסיקאים צעירים
המרכז למוסיקה ירושלים הוא הגוף המוביל בישראל בקידום ובטיפוח מוסיקאים צעירים מוכשרים מכל רחבי הארץ. המרכז, בראשו עומד הפסנתרן הדגול מארי פרחיה, הוקם על ידי הכנר האגדי אייזק שטרן וראש עיריית ירושלים טדי קולק, בסיוע יד הנדיב והקרן לירושלים.
בהנהגת מאסטרו מארי פרחיה, המרכז מקיים מגוון תוכניות העשרה ייחודיות עם טובי המוסיקאים מישראל ועם אמנים ומוסיקאים מובילים מכל העולם. התוכניות כוללות כיתות אמן בינלאומיות, תוכנית מקיפה ללימודי מוסיקה קאמרית, קורסים מרוכזים לפסנתרנים, זמרים, נגני כלי קשת נשיפה והקשה, שיעורי תאוריה ותורת המוסיקה, ואת פעילויות התזמורת הפילהרמונית הישראלית הצעירה.
כחלק אינטגרלי מפעילותו לקידום אמנים צעירים, מקיים המרכז למוסיקה גם עשרות קונצרטים ומופעים: קונצרטים המציגים את מיטב ההרכבים הקאמריים בארץ ובעולם, רבים מהקונצרטים מוקלטים ומצולמים משודרים ברדיו קול המוסיקה ובאתר המרכז למוסיקה; בנוסף מושם דגש על מופעים של מוסיקה ישראלית ובת זמננו, בדגש על ביצועי בכורה ליצירות של מלחינים ישראלים; וקונצרטים מוסברים המאפשרים לקהל הרחב להישבות בקסמה של המוסיקה הקלאסית.
ב 50 שנות פעילותו תרם המרכז תרומה מכרעת להתפתחותם האמנותית של אלפי צעירים, שרבים מהם מאיישים כיום את מיטב האנסמבלים, התזמורות וסגלי ההוראה בארץ ובעולם.
המרכז שוכן באחת הפינות הציוריות ביותר בירושלים - שכונת משכנות שאננים. בלב הבניין אודיטוריום משוכלל, המשמש למופעים, כיתות-אמן, סמינרים והרצאות, וגם כאולפן הקלטות ושידור מן המשובחים בישראל.
תולדות המרכז למוסיקה נכתבו מיומו הראשון בשני קולות: קולותיהם של המוסיקאים הדגולים שביקרו בו וקולותיהם של התלמידים הצעירים שספגו, הטמיעו ולבסוף פנו לנתיב משלהם, בדרכם לאמירה אמנותית עצמאית. מאז ומתמיד היה המרכז למוסיקה גוף עצמאי, בלתי תלוי בתוכניות לימודים ובמוסדות רשמיים ומחויב אך ורק למשימה של טיפוח מיטב המוסיקאים הצעירים בישראל. העצמאות הזאת אפשרה לו ליזום ולעצב תוכניות הכשרה והעשרה ייחודיות: כיתות-אמן עם גדולי המוסיקאים, מפעל כלל-ארצי מפואר לקידום מוסיקה קאמרית, הידוע כיום בשם תוכנית דיויד גולדמן לנגנים צעירים מצטיינים, ובהמשך גם תזמורת סימפונית מלאה, הלא היא הפילהרמונית הישראלית הצעירה. רוחב היריעה של מפגשים עם יוצרים, מבצעים ומורים מן השורה ראשונה מביא לכך שבוגרי תוכניות המרכז הם מוסיקאים מעמיקים, מתוחכמים, רגישים ורחבי-אופקים, המצוידים ב"ערכת הכלים" המגוונת והמעודכנת ביותר להמשך דרכם המקצועית.
בין מאות המוסיקאים הגדולים שפקדו את המרכז כמדריכים וכמרצים היו אייזק שטרן, ארתור רו בינשטיין, פבלו קזאלס, ליאונרד ברנשטיין, דניאל ברנבוים, ג'ינה באכאוור, לוצ'יאנו בריו, יהודי מנוחין, מנחם פרסלר, אלכסנדר שניידר, הנריק שרינג, יאנוש שטרקר, מורין פורסטר, ז'אן-פייר רמפל, פנחס צוקרמן, גארי קאר, ליאונרד רוז, גוסטב ליאונהרדט, אמה קירקבי, כריסטופר הוגווד, זובין מהטה, חברי רביעיית אמדאוס ורביעיית גוארנרי, ג'יימס גולווי, אנדרס שיף, ריצ'רד גוד, אנדריאס שול, חברי רביעיית אמרסון, רלף קירשבאום, מרים פריד, גארי הופמן, גרגורי קלינובסקי וכמובן, מארי פרחיה, נשיאו של המרכז למוסיקה.
המרכז משתף פעולה עם משרד החינוך, הפיקוח על החינוך המוסיקלי בישראל, האגף למחוננים ולמצטיינים במשרד החינוך, קונסרבטוריונים, אקדמיות, מגמות מוסיקה ועם כל המוסדות החשובים להוראת מוסיקה בישראל. המרכז למוסיקה ייסד, קידם וטיפח הרכבים קאמריים שהפכו למותגים בינלאומיים בזכות עצמם, ובהם הרביעייה הירושלמית, רביעיית אריאל, שלישיית ירושלים, החמישייה הישראלית לכלי נשיפה ורבים אחרים.
במרוצת שנות פעילותו הרבות הפך המרכז לגורם מרכזי בשדה החינוך המוסיקלי בישראל. תחומי פעילותו כוללים לא רק טיפוח טובי הכישרונות הצעירים, אלא גם העצמת החינוך המוסיקלי בפריפריה, תמיכה בקידום מורים למוסיקה וקיום מופעי מוסיקה משובחים בירושלים ושידורם בקול המוסיקה, קירוב אוכלוסיות מגוונות להערכה וצריכה של מוסיקה קלאסית, שבירת מחיצות בין מוסיקה קלאסית למוסיקה חוץ-קלאסית ועוד.

свернуть