*** Mekoros Below ***
🔴 Make sure to subscribe here - [ Ссылка ]
✅ Follow and share the Talk on Facebook - [ Ссылка ]
🎧 Listen to the Talk on Spotify - [ Ссылка ]

➡️ Tuvia and Yitzi talk Parsha; Nitzavim (נצבים)

This week, Moshe Rabeinu in one of his last speeches to Am Yisrael refers to "this Mitzvah" and says that it's not far away, up in the sky or over the seas, but is in Am Yisrael's hearts to do.

What Mitzvah is Moshe Rabeinu talking about?

But further, when reading the psukim, it raises the contrast to when Am Yisrael got the Torah, and they said the famous "נעשה ונשמע", "We shall do and (only then) we shall listen", and it seems that here Moshe is describing the exact opposite situation - where Am Yisrael will complain they need someone to go bring it to them and explain it all and only then they will do it...

What happened to Am Yisrael? Why is Moshe describing such an opposite attitude??
And how does all this connect to Rosh Hashanah?

Mekoros discussed in this clip:

כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃ לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ וְלֹא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ׃
(דברים פרק ל׳ פס׳ י״א - י״ד)

וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר ה׳ נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע׃
(שמות פרק כ״ד פס׳ ז׳)

״וטעם כי המצוה הזאת" - על כל התורה כולה והנכון כי על כל התורה יאמר (לעיל ח א) "כל המצוה אשר אנכי מצוך היום" אבל "המצוה הזאת" על התשובה הנזכרת כי והשבות אל לבבך (בפסוק א) ושבת עד ה' אלהיך (בפסוק ב) מצוה שיצוה אותנו לעשות כן...
(רמב״ן דברים פרק ל׳ פס׳ י״א)

אמר רבי פינחס (תהילים כה) טוב וישר למה הוא טוב שהוא ישר ולמה הוא ישר שהוא טוב על כן יורה חטאים בדרך שמורה דרך תשובה.  שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו אמרו להם חטאים תרדף רעה שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו אמרה להן הנפש החוטאת היא תמות שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מהו עונשו אמר להן יעשו תשובה ויתכפר לו.  היינו דכתיב על כן יורה חטאים בדרך יורה לחטאים דרך לעשות תשובה.
(ירושלמי מכות פרק ב׳ הלכה ו׳)

גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך ונאמר ולא שבתם עדי נאם ה' ונאמר אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב כלומר אם תחזור בתשובה בי תדבק התשובה מקרבת את הרחוקים אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד וכן אתה מוצא שבלשון שהקדוש ברוך הוא מרחיק החוטאים בה מקרב את השבים בין יחיד בין רבים שנאמר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי ונאמר ביכניהו ברשעתו כתוב את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני וגו' וכיון ששב בגלותו נאמר בזרובבל בנו ביום ההוא נאם ה' צבאות אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי נאם ה' ושמתיך כחותם
(רמב״ם הלכות תשובה פרק ז׳ הלכה ו׳)

זה כמה אני נלחם מלחמה פנימית, ורוח חזקה דוחפת אותי לדבר על דבר התשובה, וכל רעיונותי רק בה הם מרוכזים.
התשובה היא תופסת את החלק היותר גדול בתורה ובחיים, עליה בנויות כל התקוות האישיות והציבוריות, היא מצות ה' שהיא מצד אחד קלה שבקלות, שהרי הרהור תשובה הוא כבר תשובה, ומצד אחר הרי היא קשה שבקשות, שלא יצאה עדיין אל הפועל במילואה בעולם ובחיים.
הנני מוצא את עצמי נוטה לחשוב ולדבר תמיד רק על אודותה...
(פתיחה לאורות התשובה לרב קוק)

על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו
(קידושין דף מ״ט עמוד ב׳)

свернуть