מהי שיטת הטיפול הפסיכולוגי הנכונה ביותר שתשיג את התוצאות הטובות ביותר? השאלה נובעת מתוך ההכרה, שקיימים מודלים טיפולים רבים כשלכל אחד יתרונות וגם חסרונות.

פודקאסט עם ד"ר רונית שרון, מומחית בייעוץ וטיפול זוגי ואישי, המסבירה את עקרונות שיטת FIT שהיא פיתחה: "טיפול אינטגרטיבי ממוקד" המוגדר בזמן.

ד"ר רונית שרון, יועצת ומטפלת זוגית ואישית, מנהלת מכון קשרים לטיפול פסיכולוגי זוגי ואישי ומגישה פינה שבועית בערוץ 13 בנושא טיפול פסיכולוגי ויחסים.

איך בעצם נולד הצורך בשיטה?
התחבטתי שנים רבות בשאלה מהי שיטת הטיפול הפסיכולוגי הנכונה ביותר שתשיג את התוצאות הטובות ביותר. השאלה נבעה מתוך ההכרה, שקיימים מודלים ואסכולות טיפוליות רבות כשלכל אחת יתרונות משלה, אבל גם חסרונות.
שאלה זו מקבלת משנה תוקף בעידן המודרני - מטופלים אינם מגלים סבלנות לטיפול יקר וארוך טווח, כפי שמציעים מרבית המטפלים והשיטות, שמראש אינם מגבילים בזמן את משך הטיפול. כיום מטופלים רוצים תוצאות מהירות כאן ועכשיו, גם מסיבה כלכלית.
לאחר מחקר רב וניסויים שערכנו במרכז הטיפולי אותו אני מנהלת משנת 1999, הסקתי, שעל ידי שילוב יתרונות מכמה שיטות, ניתן לפתח שיטת טיפול פסיכולוגית חדשה שבה "השלם גדול מסך חלקיו" כפי שאמר הפילוסוף היווני אריסטו.
מה הם עקרונות שיטת FIT?
העקרון המרכזי של השיטה הוא אינטגרציה טיפולית, כלומר: שילוב של האלמנטים המרכזיים של התיאוריות והגישות הטיפוליות המובילות. השיטה משלבת ומתמקדת ב:
1. פסיכולוגיה חיובית - ששמה את הכוחות והחוזקות במרכז.
2. טיפול ריגשי דינמי – שמסייע להבין ולעבד את החוויות והזיכרונות מהעבר.
3. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי - גישה שמספקת כלים לוויסות ולשליטה ברגש ובמחשבות אוטומטיות.
4. גישה מערכתית – התופסת את האדם כחלק ממערכת רחבה יותר, משפחית וזוגית. אלמנט המחבר את השיטה גם לייעוץ וטיפול זוגי וגם לייעוץ וטיפול משפחתי.
עקרון מרכזי נוסף של שיטת FIT הוא הגדרת משך זמן הטיפול, שהינו בין 16 ל 24 פגישות בלבד, תלוי במקרה. אנו מזהים את מוקדי הכאב והקושי ומבינים את השפעתם על חיי היומיום. בהמשך אנו מלמדים ומתרגלים 'כאן ועכשיו' טכניקות וכלים אפקטיביים לטיפול במשברים, כגון: טיפול בדיכאון, טיפול בחרדה, משברים זוגיים ומשברים בטיפול משפחתי.
בואו נצלול קצת לפרטים. מה השלב הראשון בטיפול הפסיכולוגי לפי שיטת FIT?
על פי שיטת FIT, תכנית הטיפול מחולקת ל 5 שלבים.
השלב הראשון אורך 2-3 מפגשים והוא מתמקד בהיכרות ובהגדרת המטרות של תכנית המפגשים. בכל האסכולות נהוג להתחיל את הטיפול מהבעיה המוצהרת הגורמת לאדם להגיע לטיפול.
מהו הכאב המטריד את המטופלים? מדוע הגיעו דווקא עכשיו לטיפול? בשלב הראשון אנחנו מזהים את הכוחות והחוזקות של הפונים ומוקדי הקושי שלהם. ומתוכם אנחנו גוזרים את המטרות ואת תכנית הטיפול.

לדוגמא: נדמיין בחור או בחורה המגיעים לטיפול ומתלוננים שבכל פעם שיש להם דייט שמתפתח למערכת יחסים ולקשר רציני - זוהי הנקודה בה הוא מסתיים. במקרה כזה מטרת הטיפול תהיה לבדוק, מה הם הדפוסים שגורמים לכך ובאיזה כוחות ניתן להשתמש כדי לשנות את הדפוסים, כך שנוכל לפתח את הקשר הלאה.
אחרי שהכרנו את החוזקות ואת מוקדי הקושי והגדרנו מטרות, מה השלבים הבאים?
בשלב השני הנמשך 5-7 מפגשים, ננוע במכונת הזמן אל העבר שלנו. נביט על ההיסטוריה האישית של המטופל או המטופלת, וגם על החוויות הזוגיות והמשפחתיות שלהם. אנשים באים לטיפול עם המטען האישי ועם "מזוודת הכאב" שלהם. בשלב זה אנו מזהים את דפוסי ההתנהגות שחוזרים שוב ושוב ומבצבצים מבין הדברים והסיפורים, וכן את מאפייני את הקשר עם האנשים הקרובים למטופל או המטופלת.
במהלך המפגשים בשלב זה אנחנו משלבים הרבה אמצעים חווייתיים, כמו: ניתוח תמונות משפחתיות, העלאת זיכרונות, חלומות וכו'.
עם סיום השלב השני, המטפלת או המטפל כבר מכירים את האדם והם זיהו את הדפוסים הגורמים לקשיים בהתנהלות, וניתן לעבור לשלב השלישי – השלב בו אנו המטפלים, מציגים לאדם את 'תמונת המצב' ומגישים לו את תכנית השינוי והפתרון. שלב זה אורך 2-3 מפגשים.
אם נחזור לדוגמא של האדם שכל המערכות הזוגיות שלו נכשלות באופן קבוע: נציע לו הסבר לסיבה שהוא "בועט בדלי" בכל פעם שמעמיק הקשר - הפחד העמוק שלה או שלו מאינטימיות ומלהיפגע מהקשר. פחד הנובע מחוויות נטישה מהילדות וכן מזוגיות לא טובה שחווה לאורך כל חייו בין הוריו. כלומר: הפחדים מהעבר משבשים את הקשרים היום. ומצד שני הוא אינו משתמש בכוחות שלו כדי להתגבר על הפחדים הללו.
זה נשמע כמו מראה שאתם מציבים מול המטופלים? זה לא קשה להם להסתכל על עצמם במראה?
בהחלט כן. אבל זה קושי שאינו מיוחד למטופלים. לכולנו קשה להסתכל על עצמו במראה ולכן אנחנו נמנעים מלעשות זאת. אבל החדשות הטובות הן, שכמעט כולנו מבינים שבלי להסתכל על עצמנו במראה, אין לנו שום סיכוי לשינוי ופתרון.
תכנית השינוי והפתרון המוצגת למטופלים בשלב השלישי, סובבת סביב הציר ההתנהגותי המעכב שלהם. אפשר להציג אותו כך:
זה המעגל ההתנהגותי הצרוב במוחו של כל אחת ואחד מאתנו. וכך הוא עובד:
- אירוע קונפליקטואלי מסוים מתרחש ומהווה טריגר ליצירת רגשות שליליים חזקים במוח.
- הרגשות הללו מניעים אותנו למחשבות אוטומטיות ושליליות.
- המחשבות האוטומטיות גורמות לנו להתנהל ולהתנהג בצורה שלילית מעכבת (כולל: שפת גוף, טון דיבור, נוסח הדברים, פרשנות שלילית וכו).
התנהלות כזאת, לא רק שאינה תורמת לפתרון המשבר, אלא רק מעצימה אותו ומרחיקה את הפתרון שלו.
- ההתרחקות מפתרון המשבר, מעמיקה עוד יותר את הרגשות השליליים שנוצרים במוחנו, רגשות המשתלטים באופן מוחלט על המחשבות וההתנהגויות האוטומטיות שלנו.
וחוזר חלילה.

свернуть