לכנס המלא - [ Ссылка ]

שר המשפטים, אבי ניסנקורן (כחול לבן): "בתווך של שלוש הרשויות, המטוטלת נטתה בשנים האחרונות יותר מדי לטובת הממשלה. שם קו השבר האמיתי. מספר החוקים שבית המשפט פסל או שינה במהלך שלושים השנים האחרונות קטן מאוד, גם בהשוואה לאירופה ולארה"ב.

"במדינת ישראל עדיין אין חוקה. עיקרון השוויון עדיין לא עוגן במפורש בחוק יסוד, ועוד אין חוק יסוד לגבי חקיקה. אנחנו מפגרים לעומת מדינות אחרות במבנה החוקתי שלנו. חוקי היסוד היום ניתנים לשינוי ברוב רגיל, אפילו לא רוב מיוחס. בית המשפט מתערב איפה שיש פגיעה בעקרונות יסוד, זה לא קורה מדי יום ביומו. ההצגה של הנושא הזה מאוד מוטה ופוליטית, הרי עוברים מאות חוקים בכנסת מדי שנה וההתערבות היא במשורה. חוק יסוד: החקיקה בדרך כלל מגן על המערכת השיפוטית ועל הכנסת ולא פוגע בה, ההיפך. לא אתמוך בחוק יסוד חקיקה שמטרתו החלשת הדמוקרטיה הישראלית או האיזונים בין שלוש הרשויות, אלא בכזה שמטרתו לחזק ולאזן את הדמוקרטיה הישראלית.

"הסיפור העיקרי כאן הוא לא פסקת ההתגברות, אלא באיזה רוב הכנסת יכולה להפר את עקרונות היסוד. בישראל, אתה יכול להפר עקרונות יסוד אפילו לא ברוב של 61 חברי כנסת צריך חוק יסוד: חקיקה, שיקבע שאפשר לשנות עקרונות יסוד ברוב מיוחס שלא מייצג רק את הממשלה. רוב של 80 חברי כנסת הוא דוגמה לרוב מיוחס כזה. פסקת ההתגברות כשלעצמה כמעט ולא קיימת בעולם והיא לא הליבה. בתי המשפט מתערבים כשיש פגיעה בעקרונות היסוד, ואם ניתן יהיה לסטות מעקרונות יסוד ברוב של 80 חברי כנסת, מטבע הדברים גם בית המשפט לא יתערב באותם מקרים".

על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ציין: "אנחנו מקבלים כל הזמן החלטות ממשלה, והיועמ"ש מסייע וגם מציב תמרור אדום במצבים בהם יש מניעות, כשיש משהו חריג בצורה יוצאת דופן. היועמ"ש לא קובע את המדיניות, אלא הממשלה והשרים, אבל המדיניות לא יכולה להיות שלוחת רסן. כשקובעים מדיניות, צריך לשמור גם על האיזונים. זה לא גורע כהוא זה מהיכולת לקבוע מדיניות. המטוטלת כיום מכוונת על רשות מבצעת חזקה מדי, שלפעמים שמה בצד ערכי יסוד או עקרונות יסוד שבעבר היו ברורים מאליהם".

עוד הוסיף על הפרדת תפקידי היועמ"ש ופרקליט המדינה: "קודם כל, צריך למנות פרקליט מדינה קבוע. זה דבר שכבר שנה לא קורה, ואני פועל לשנותו. יש קושי בכך שהיועמ"ש בפועל הוא גם פרקליט המדינה ואין לו עזר כנגדו. המודל קיים במדינת ישראל 72 שנים, ובמערכת האיזון ביניהם קיימת התנהלות שהושרשה במהלך השנים. לכל מבנה יש יתרונות וחסרונות, אין מושלם. דווקא עכשיו, כשיש ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום ומתקפה רבתי על מערכת המשפט, זו לא התקופה לבחון שינויים. את זה צריך לעשות כשאין לחצים. נקודת המוצא צריכה להיות שיש כאן מבנה שהוכיח עצמו עשרות שנים, וצריך להיות נימוק כבד משקל מדוע לשנות זאת".

על שינוי הליכי המינוי לבעלי תפקידים בכירים, הוסיף כי "במהלך החודשים האחרונים הבנתי שהוועדה שרוצים להקים היא ועדה לפוליטיזציה של המערכת. לא התכוונו לייצר מצב שאנחנו מקימים ועדה שמכשירה פוליטיזציה של תפקידים שצריכים להיות עצמאיים. בעת הזו אין מקום לוועדה ברוח הזאת, עלינו לחזור לשיטת המינויים הקיימת".

свернуть