ניצול השואה עובדיה ברוך ז"ל מדליק משואה בעצרת הפתיחה הממלכתית של יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2002.
עובדיה ברוך נולד בסלוניקי ב-1922 למשפחה של שבעה ילדים. המשפחה התגוררה בשכונה היהודית על שם הברון הירש, מול תחנת הרכבת, ועובדיה ואחיותיו למדו בבית ספר עברי.
ביוני 1942 הוחלו חוקי הגזע על יהודי יוון. מאות יהודים, ובהם עובדיה, נלקחו לעבודת פרך בקרבת סלוניקי. השכונה נסגרה בגדר ובמגדלי שמירה והפכה לגטו. ב-15 במרס 1943 צוו תושבי הגטו לארוז את מיטלטליהם ולקנות כרטיסי רכבת לכיוון אחד.
בבוקר צעדו היהודים בשורות לתחנת הרכבת והוכנסו לקרונות משא לבהמות - מאה איש בקרון, בעמידה, ללא מזון, מים ושירותים. על הרציף נותק עובדיה ממשפחתו והוכנס לקרון אחר. בתום שבעת ימי מסע הגיהינום הגיעו ב-2:00 לפנות בוקר לאושוויץ. דלתות הקרונות נפתחו וזרקורים האירו בעוצמה.
עובדיה ויתר הצעירים שעברו את הסלקציה הובלו ברגל לאושוויץ והוכנסו למקלחות.
ידיהם של עובדיה ויתר הצעירים קועקעו במספרים והם הולבשו במדים המפוספסים. הקבוצה היוונית שבה היה עובדיה נשלחה לאחד ממחנות העבודה של אושוויץ.
עקב עבודת הפרך, תנאי החיים הקשים וההתעללויות שרדו מעטים מבין מאות היוונים. עובדיה היה אחד מהם. הוחלט להשמיד גם אותם, והם שבו ונשלחו לאושוויץ.
האסיר היווני הצעיר, יעקב מאסטרו, מחק את עובדיה וחבריו מרשימת ההשמדה והצליח להצילם באמתלה שמדובר בבעלי מקצוע. יעקב אמר לעובדיה: "אני מזהיר אותך. אתם תקבלו מכות, תסכימו למכות ותישארו בבית החרושת. אחרת – רק לקרמטוריום יש לכם סיכוי."
ההתחזות נחשפה במהרה ועובדיה ספג מלקות קשות והועבר לעבודות סבלות, לפריקת קרונות פחם לבית החרושת ולאחר מכן - להרכבת פצצות. ידו התנפחה מזיהום והוא נשלח לבית החולים. כל שבוע נערכה סלקציה ורוב החולים נשלחו להשמדה. עובדיה הצליח להשיג סיגריות, שיחד את הרופא וזה שחרר אותו.
במחנה התאהב עובדיה בצעירה סלוניקאית, עליזה צרפתי.
האהבה נתנה לעובדיה טעם לחיים, אולם מאוחר יותר דרכיהם נפרדו.
בינואר 1945 נשלח עובדיה לצעדת המוות לגרמניה. הוא הוצעד לדכאו, משם למאוטהאוזן, לגוזן 1, לגוזן 2 ולמלק. ב-5 במאי 1945, כשהוא מזה רעב, אספו אותו שני חיילים אמריקנים והעבירוהו באלונקה לבית חולים.
בקיץ 1945, לאחר שהתאושש, חזר עובדיה ליוון. באחת מרשימות הניצולים שפורסמו בסלוניקי ראה את שמה של עליזה.
עובדיה ועליזה נישאו ועלו לארץ ישראל בעלייה בלתי לגאלית. עובדיה התגייס ל"הגנה", לחם במלחמת העצמאות ושירת בצה"ל כחייל קרבי בכל מלחמות ישראל עד מלחמת יום הכיפורים.
למרבה הפלא, עליזה הרתה. התברר כי פרופ' מכסימיליאן סמואל ("ד"ר שמואל"), רופא יהודי שסייע בניתוחה באושוויץ, הותיר לה בחשאי את האפשרות להרות, מעשה שעליו שילם מאוחר יותר בחייו. עליזה נפטרה בשנת 1993.
משנת 1983 התלווה עובדיה למשלחות תלמידים שנסעו לפולין, לעתים מספר פעמים בשנה, וסיפר את סיפורו. לעובדיה שני ילדים, שבעה נכדים ושתי נינות.
עובדיה ברוך נפטר ב-2010. סיפורו הונצח בספר "הו, מאדרה!" בהוצאת יד ושם:
[ Ссылка ]
לקריאה אודות עובדיה ברוך, לחצו כאן: [ Ссылка ]
ארכיון סרטי מדליקי המשואות באתר יד ושם:
[ Ссылка ]
