בית שלוש
בית שלוש הוא סיפורה של משפחת שלוש, שכונת נווה צדק, ובהמשך אחוזת בית שהפכה לתל אביב.
אבי המשפחה אברהם שלוש עלה לארץ מאלג'יר בערך בשנת 1845, שני בניו טבעו בדרך בים, ובנו אהרון ניצל.
המשפחה נדדה לחיפה שכם וירושלים, ולבסוף התיישבה ביפו. האב נפטר בגיל מוקדם, והבן אהרון למד צורפות מגיסו אלטר לוריא, לצד עבודתו כצורף התפרנס גם מחלפנות כספים - המקצוע שנקרא היום צ'יינג. ואף שילב ביניהם. כאשר חלק מהמטבעות שערך החומר שממנו היו עשויים היה יקר יותר מערך המטבע עצמו התיכו וצרפו ומכר אותו במחיר יקר יותר. לאחר שהרוויח יפה החל להשקיע את כספו בנדל"ן וקנה קרקעות מחוץ ליפו, מהערבים אותם הכיר. מספרים במשפחה כשהיה סוגר מחיר לקרקע היה זורק אבן לקבוע את גבולה, ומכיוון שידע לזרוק אבנים למרחק גדול נקנו הקרקעות במחיר נמוך. ובשיטה זו עבר מחלקה לחלקה.
מאדמות אלו נבנתה שכונת נווה צדק וחלק מהשכונות הסמוכות לה.
תחילה בנה בית בסוף שכונת מנשיה אך המשפחה סירבה לעבור אליו, כי היה מבודד. ובשנת 1992 אחר שהחלה להבנות נווה צדק, בנה את הבית הזה בקצה השכונה. לצד הבית באותה חצר בנה בית כנסת משפחתי ששימש גם את הקהילה ובו ספרי תורה עתיקים.
עם השנים בחצר הבית, פתחו בניו יוסף אליהו ואברהם חיים מפעל לחומרי בניין. ובהקמת אחוזת בית שימשו כקבלנים וספקים לבנית חלק מהבתים וגימנסיה הרצליה.
אהרון שלוש נפטר ב-1920 בגיל 91 ונקבר בבית העלמין טרומפלדור שאת אדמותיו תרם לעיר.
אחר מותו שימש המבנה לבית ספר תחכמוני.
שנים רבות עמד הבית שומם מלבד בית הכנסת שבו, כאשר החלו מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות לעלות נמכר והחליף ידיים והחל שיפוצו מחדש.
