לאחר שיצרה שני אתרי זיכרון שזכו לפרסום בשל ייחודם, האחד במושב מולדת ושני בקיבוץ פרוד, ניגשה האמנית דליה מאירי ליצור אתר שלישי, הפעם באחד הקיבוצים הטעונים ביותר במיתוס ההתיישבות - עין חרוד מאוחד. בכניסה לבית הקברות הוותיק שהחל את פעילותו ב-1938 ובו טמונים גופותיהם של דמויות בולטות בתחיית האומה בארצה, הוזמנה מאירי להחליף את ערימת הסלעים שניצבה שם כאנדרטה לחללי מלחמת יום הכיפורים, ולהקים במקומה אתר גדול ומגובש, כזה שיזכיר לא רק את חללי המלחמות, אלא גם את מייסדי הקיבוץ ואף את קרוביהם שנספו בשואה.
מאירי בחרה להגדיר את האתר, שבקיבוץ ראו בו חשיבות גבוהה במישור הקהילתי והתרבותי, באמצעות חומה ושער, שידגישו את הכניסה לבית הקברות. את יצירתה היא פיצלה לשלושה מוקדים הפזורים בשטח, בין מדשאות ועצי זית ותיקים, מוקד לכל מרחב זיכרון, כזה שאף יגדיר מחדש את אופי הטקס השנתי.
