מילים: דני בסן, יאיר ניצני, יושי שדה וצוף פילוסוף
לחן: יזהר אשדות
שתי טיפות שקופות זולגות על החלון
מעבר לרחוב הוסט פתאום וילון,
בדלים מעושנים, עשן באישונים,
בחדר מתפורר קפה התקרר
מבוקר אחר.
השעון נראה כמו שרודף אחרי עצמו
במן דיוק מרגיז,
מתנועע סביב ממקום למקום.
לראות אותה היום,
לראות אותה היום.
בוקר סתיו אחד לבד על המיטה,
עיניים בנקודה למעלה בתקרה,
חשבתי לתומי, הכל נורא סתמי,
כמה עוד אפשר לחשוב על דבר
שטרם קרה.
השעון נראה כמן...
בוקר יום אחד ישבתי לי לבד,
היא לא הופיעה כאן, היא לא נתנה לי יד,
ניתקתי את עצמי, הכל כה דמיוני,
היא לא תבוא יותר וכדאי לוותר
הקפה התקרר
השעון נראה כמו...
