בשבוע השביעי, אחרון חביב, של ספירת העומר אנו צועדים עם דוד המלך המייצג את מדת המלכות, "דוד מלך ישראל חי וקים". חסד שבמלכות היא האהבה של דוד, והנה בכל הדמויות הקודמות כתוב במפורש את מי הם אוהבים, ואילו על דוד המלך משום-מה לא כתוב במפורש שהוא אוהב אף אחד. לעומת זאת, הרבה אוהבים אותו: שאול אוהב אותו תחילה – עד שרוח רעה מטרפת אותו והוא לא יודע אם הוא אוהב או שונא; יהונתן אוהב אותו; מיכל אוהבת אותו; ולבסוף "וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד". יתירה מזו, גם חירם מלך צור, מאומות העולם, אוהב את דוד. בקיצור, כולם אוהבים אותו, מלבד שונאים אכולי קנאה על שהוא כל-כך אהוב.
כלומר, דוד אוסף את האהבה מכולם, כמו מגנט, ומחזיר אותה בכפליים, "חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". כך מוסבר שמדת *המלכות* (האחרונה במערכת הספירות) מפיקה "אור חוזר" – משקפת את כל האור המגיע אליה ומגבירה אותו עד אין-סוף, כמו שנאמר באהבת דוד ויהונתן "עַד דָּוִד הִגְדִּיל". זו האהבה של דוד – החסד שבמלכות, אברהם בתוך דוד: מלך אהוב שכולם מביטים בו ורואים אהבה.
ניתן לצפות בשיעורים נוספים, להוריד קבצי שמע ותמלולים באתר מלכות ישראל:
www.malchuty.org
ניתן לקבל סרטונים לוואטספ במספר - 972507951105+
Help us caption & translate this video!
[ Ссылка ]
