מילים: אסתר ניצב , לחן: יאיר רוזנבלום
נֵשֵׁב בַּחוּץ, כָּל כָּךְ יָפֶה, יָפֶה הַלַּיִל
נָשִׁיר רֵעִים, נָשִׁיר לְקוֹל צְלִילֵי מֵיתָר
שִׁירִים פְּשׁוּטִים, שִׁירִים יָפִים
עַל אַהֲבָה וְקַיִץ
שִׁירֵי הַלֵּב הַהֵם, שִׁירֵי הַלֵּב הַהֵם
שֶׁאֵין כְּמוֹתָם..
*
אסתר כתבה את השיר לזכר בן כיתתה שלמה ארד שנפל בהתרסקות ההרקולס בג'בל הילאל ב- 1975.
שלמה, שלא זכיתי להכיר, היה בן 29 בנופלו.
התגייס יחד עמי ושירת יחד עמי במלחמת ששת הימים, בהתשה, ביום כיפור ונפל בשלהי התרגיל החטיבתי שלנו בטיסה מכונתילה לחצרים.
*
ועוד דבר גיליתי בחקירתי.
שלמה, שכונה בחיבה "הפסנתרן של סיירת צנחנים" היה משורר ומוסיקאי ומפיק-על.
ערבי זמר היו לחם חוקו וכבר בשנות העשרים לחייו הפיק את חג הארבעים של בית זרע ואת חגיגות היובל של "השומר הצעיר"
כשאסתר כתבה את "בלילה על הדשא" היא ידעה היטב כי כל מי שהכיר את שלמה ארד ידע מייד כי השיר נכתב אודותיו ולזכרו.
כתבה
ענבל בן אור
