נעמי קלסקי הגיעה לגטו לבוב עם משפחתה כשהיתה בת עשר. אמה נשלחה לעבודת כפיה ממנה לא שבה. נעמי היתה עדה למותו ברעב של האב, שהיה חולה כליות. היא הצליחה לחמוק מאקציה שבה נלקחה אחותה אל מותה. אחיה בן השנה נרצח בבית חולים.
נעמי החלה לקיים את עצמה על ידי הברחות מזון, מדי פעם נתפסה על ידי הגרמנים ובסופו של דבר נשלחה אל הכפרים. היא נאספה בידי משפחה כפרית, עבדה בשדות ונאלצה להשתתף בטקס התנצרות בכנסיה.
"כששם הכומר את פיסת 'לחם הקודש' על לשוני, והייתי צריכה לבלוע ולהגיד 'אמן', היתה לי דילמה נוראה. חזרתי בלבי שלוש פעמים על המשפט: 'אני יהודיה'."
ב-1948 עלתה נעמי לישראל.
ארכיון סרטי מדליקי המשואות באתר יד ושם:
[ Ссылка ]
Ещё видео!