לעוד שאלות: [ Ссылка ]
בכל פעם שאני צריך לקבל החלטה באיזושהי שאלה פילוסופית, רעיונית, עקרונית, אפילו הלכתית, מתעוררת מייד השאלה: מי קבע שזו האמת? אולי הדעה השנייה צודקת? ולא רק בשאלות בתוך העולם הדתי, גם בשאלות פוליטיות, גם בשאלות כלכליות, גם בשאלות חברתיות, גם בשאלה עם מי להתחתן, גם בשאלה באיזה מקצוע לעבוד, תמיד נותר הספק המנקר.
ויש לנו איזו פנטזיה שאנחנו נקבל תשובה לכל שאלותינו, ואז נדע מה אמת ומה שקר. ומהפנטזיה הזו צריך להיפרד, לעולם לא נדע כזה דבר, תמיד נותרת הקושייה: אולי בדעה שכנגד - היא האמת? וזה נעשה קשה עוד יותר כאשר בדעה שכנגד יש לפעמים נקודות שאני מצליח להתחבר אליהן ולהאמין בהן ולמצוא בהן נקודות של אור. כשאדם מאמץ לעצמו השקפת עולם, הוא לא מאמץ לעצמו עמדה חפה מקושיות, אין עמדה כזאת בעולם. הוא מאמץ לחיקו את הקושייה שאיתה הוא יכול להירדם בלילה.
משל למה הדבר דומה? אדם שוכב במיטה בלילה קר והשמיכה קצרה מידי, ואם הוא יכסה את האף יהיה לו קר ברגליים ואם הוא יכסה את הרגליים יהיה לו קר באף, ואם הוא יתכווץ בתנוחה עוברית אז לא יהיה לו קר באף ולא יהיה לו קר ברגליים, אבל לא יהיה לו נוח לשכב. עכשיו תבחר איפה אתה רוצה שיהיה לך קר או על כמה מהנוחות שלך אתה מוכן לוותר. אין עולם, לא עמדה הלכתית, לא עמדה זרמית אורתודוקסית, קונסרבטיבית, רפורמית, לא עמדה ביחס למדינה, לא עמדה ביחס לתרבות, לא עמדה ביחס לשום דבר - שהיא חפה מקושיות, לכן לא נדע לעולם שזו האמת. אנחנו נבחר את הקושיות שאיתן אנחנו יכולים לחיות. החוויה העמוקה ביותר של היהודי המאמין זה הספק,תמיד יש ספק.
חדר השאלות נוסד בסיוע משפחתו של זאב ז"ל לעילוי נשמתו ובתמיכת
The Honey Foundation for Israel
Ещё видео!