הרשעות שווא בישראל מגיעות לשיעור של כ- 30 - 50 אחוזים.
חלק משמעותי מהרשעות שווא הללו נעשה ביודעין ובמודע על ידי שופטים בודדים או צוותי השופטים. בידוי ראיות, זיופים וסילופים של פרוטוקולים משפטיים, הצהרות משפטיות שקריות, שיבוש מהלכי המשפט, שימוש בסמכות לרעה, עבירה על חוק בתי המשפט, הפרת השבועת האמונים למדינת ישראל - כל אלה הפכו לנורמה בבתי המשפט בישראל בקרב השופטים ופרקליטי המדינה. שופטי ישראל ופרקליטי המדינה עושים זאת כדבר שהפך לנורמה, למותר ולמקובל.
עשרות אלפי אנשים הורשעו בהרשעות שווא, נכלאו, רוששו, חייהם וחיי משפחותיהם נרמסו ונהרסו ללא תקנה. כולם נפלו קורבנות למערכת מושחחת ומרושעת שנקראת מערכת הצדק.
כל אחד יכול לפול קורבן וכהרף עין חייו וחיי משפחתו יהרסו לתמיד.
תזכרו - היום הם הקורבן ואתם שתקתם. מחר, כשאתם תהיו הקורבן - מי יצעק ומי ילחם בשבילכם?
מספיק לשתוק, הגיע הזמן להתעורר!
סיפורם של עמוס ברנס, סולימן אל עביד, אדריאן שוורץ ורומן זדורוב ידוע לציבור.
סיפורו של משה גורליק שונה. השופטים ששמו אותו למטרה החליטו להרשיע אותו בכל מחיר. השופטים בדו כתב אישום, עדות המתלוננת, עד מטעם התביעה, זירת העבירה. למעשה הם בדו את מסכת הראיות כולה, החליפו את הראיות האמיתיות בבדיות הללו ובאופן מפתיע "האמינו " לסיפורי בדים של עצמם.
השופט בדימוס שלי טימן היה ראש הרכב השופטים הללו בבית המשפט המחוזי.
המשפט נמשך משנת 2005 ועד 2009 כאשר במשך עשרות רבות של שעות השופט שלי טימן ראה מול עיניו את משה גורליק, שוחח אתו וחקר אותו. הוא בודאות זוכר את משה גורליק, את שמו ואת פניו.
האם זאת הסיבה להבעת פניו ושפת הגוף של השופט שלי טימן בסרט כשהוא שואל: "אני הרשעתי אותך?" החל מדקה 2:11 ?
כן, שלי טימן, אתה הרשעת אותי. אתה באופן אישי.
המסמכים המשפטיים עם תאור מלא של שיטות סודיות ואסורות של כב' השופט בדימ' שלי טימן ושותפיו נמצאים בבלוג "גלימות באפלה - סודות מאולם המשפטים": [ Ссылка ]
הבלוג מציג לציבור הרחב לראשונה את הפשע המשפטי במלוא כיעורו ועוצמתו.
