מילים: קונסטנטין סימונוב
לחן: שלמה דרורי
תרגום: אברהם שלונסקי
את חכי לי ואחזור,
אך חכי היטב.
את חכי לי גם בקדר
מסגריר הלב.
את חכי לעת כפורים,
את חכי בחום,
את חכי עת אחרים
ישתכחו עד תום.
את חכי, חכי, ולו
לא יבוא מיכתב.
את חכי אם גם ילאו
המחכים לשוא.
את חכי לי ואחזור,
וארור הסח
בבטחה גמורה לאמור:
"מת הוא... ונשכח"...
יאמינו אם ואב,
כי אינני חי,
ייעפו חכות לשוא
כל רעי, אחי.
וישתו כוס יין מר,
זכר נשמתי...
את חכי וכוס נמהר
אל נא, אל תשתי!
את חכי לי ואחזור,
חי אחזורה, חי!
המה ישתאו לאמור:
"נס הוא בודאי!"
המה לא חיכו, ואיך
בין תבין נפשם
כי רק את בחכותיך
הצלתיני שם.
איך נצלתי, - זאת נדע
רק אני ואת:
כי יותר מכל אדם
לחכות ידעת.
