קוראים לי אבי מנדלסון
בוגר מורן אוגוסט 94 והיום סגן אלוף באוגדה 98 עם עוד חברים יקרים מאוד שמשתתפים בימים אלו במחאות נגד הרפורמה.
נולדתי בקיבוץ אשדות יעקב ומשם עברנו לקיבוץ עמיר, קרית שמונה, שכונת שפרינצק בחיפה, ירושלים, בית אל, ירושלים, בית שמש והיום אני גר בטל מנשה, התנחלות בצפון השומרון.
נשוי לרחלי, מנהלת הספריה האזורית במועצה מנשה
אב לשבעה מקסימים, שעשו שירות עם נוער נושר בצפת, לוחם בצנחנים, לוחם בשריון, קידום יזמות בפריפריה ועוד לוחם שנמתגייס באוגוסט הקרוב.
הסרטון הזה מיועד לחברים משני צדדי הרפורמה והיום מאוד קשה לעשות את זה אז אשמח אם תתנו לי הזדמנות…
אנו נמצאים בימים אלו במחאה כנגד הרפורמה המשפטית.
אני תומך (כמו רוב העם ברפורמה - השאלה כיצד היא תיראה וכיצד היא תעשה)
ברור שבכל המהומה שמתחוללת היום, משני הקצוות ישנם גורמים פוליטיים ציניים. אולם 95% ממאות האלפים שיוצאים כבר שבועות להפגין יוצאים מסיבות אחרות לגמרי.
משיחות עם חברים רבים, המתנגדים לרפורמה, הבנתי ששורש העניין שמוציא את מאות האלפים לרחובות הן הדאגות הבאות:
אחרי 2,000 שנות גלות הקמנו בישראל מדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית, חילונית, מערבית שמשגשגת וכל הציבורים שבה משגשגים.
בשנים האחרונות הדמוגרפיה של ישראל הופכת יותר ימנית, יותר דתית ויותר חרדית ומגמה זו תמשיך בעתיד.
לאור השינויים הדמוגרפיים (בייחוד כפי שהתבטאו בבחירות האחרונות) הם שואלים את עצמם ואותנו את השאלות הבאות:
האם עוד 20 שנה החילונים הליברלים כמותם יוכלו לחיות במדינה ולשמור על אורח חייהם?
מה יגן עם זכויותיהם ואורח חייהם אז?
מה ימנע מהמערכת השלטונית להסתאב ולהיות מושחתת?
הציבור שבנה את הכלכלה בארץ ומהווה חלק ניכר מהצמיחה והתל"ג היום מחזיק גם אוכלוסיה גדלה והולכת, שרק 50% מהגברים בה עובדים, שגם מי שרוצה להשתלב בתעשיה מאוד מוגבל מכיוון שלא זכה ללימודי ליב"ה. כיצד הדבר הזה יכול להתקיים מוסרית? ומתי כבר לא יוכל יותר להתקיים כיוון שהנטל יהיה כבד מידי?
הציבור הזה נתן את מיטב שנותיו לשירות הצבאי וממשיך לשרת במילואים. בזמן שחלקים אחרים באוכלוסיה אינם שותפים לחובה זו? כיצד הדבר הזה יכול להתקיים מוסרית? ומתי כבר לא יוכל להמשיך להתקיים?
בעיניהם בג"ץ הוא המגן האחרון שלהם ושל זכויותיהם. היום, כשהממשלה מנסה לשנות את האיזון, פחדם שהם יישארו ללא הגנה וללא תקווה.
חבריי במהימין אומרים לי שאלו חששות מופרכים. שאנשי הימין אינם דורסניים כמו שדרסו אותם באוסלו וההתנתקות.
אולם נציגי הציבור שלנו משדרים כל הזמן מסר הפוך לחלוטין:
אדון סמוטריץ' היקר שמספר שמטרתנו להקים פה מדינת הלכה,
גברת סטרוק היקרה שרוצה לקדם את חוק ההפליה (שיאפשר לדוגמה גם להפלות מחללי שבת)
החברים בש"ס שרוצים להכניס לכלא נשים שאינן לבושות בצניעות
מיקי זוהר שמבטל את השבת הישראלית
חוק החמץ. וכמובן ההסכמים הקואליציוניים שנראים מלחיצים מאוד.
המפגינים לא צריכים הרבה דמיון רב בכדי להרגיש שהממשלה הזו רוצה להפוך את ישראל לאירן.
אלו שאלות אמיתיות ונוקבות. לדאבוני נראה לי כי המאבק המתמקד ברפורמה בעצם מסתיר דיון עמוק ונוקב יותר בסוגיות הליבה החשובות כל כך לכולנו כאומה.
אז מה אפשר לעשות? להקשיב ולדבר.
תומכי הרפורמה הקשיבו לאחיכם המפגינים אמרו להם שאינכם שמחים לאידם, הקשיבו לפחדיהם וחששותיהם וספרו להם כיצד אתם חוויתם את חוסר האיזון עד היום.
מתנגדי הרפורמה, דברו על סוגיות הייסוד והציגו אותם כשאלה ולא כהתרסה פוגעת לא כפי שאמר שכטמן "יושבים על העטינים וחולבים את מדינת ישראל". מול שאלות כבדות ומוסריות כאלה אנשים יהיו חייבים לחשוב ולתת תשובה בראש ובראשונה לעצמם.
וכולנו צריכים לדחוף את הפוליטקאים משני הצדדים להדבר אלו עם אלו.
ומה הפתרון למילכוד הזה?
בטווח הקצר, אולי צריך להעביר את חוק היועמ"שים שהוא הגיוני ולא פוגע בבג"ץ (לא יכול לעבור לפני פסח)
לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים להרכב שהוא שקול בין ימין ושמאל ואז, כמו בימי איילת שקד ניתן יהיה לגוון את בית המשפט העליון.
והפתרון לחששות שהזכרנו?
הכנת חוקה לישראל בהסכמה רחבה. חוקה כזו שתשריין את ההגנות על המיעוט החילוני הליברלי בכל קואליציה עתידי.
אולי אף תתן מענה לבעיות הנוספות.
ברגע שחששות הייסוד יקבלו מענה בהסכמה רחבה וייספקו הגנה עתידית בג"ץ כבר לא יהיה מפלטם האחרון ואז אפשר להגדיר את חוקי המשחק מחדש ולהגדיר את היחסים בין הרשויות.
וכמובן שחוקי ייסוד, אלו שמגדירים את כללי המשחק הדמוקרטי לא יכולים לעבור ברוב מקרי של קואליציה כזו או אחרת, אלה בהסכמה רחבה (70 ח"כים?).
יש פה הזדמנות לרגע חוקתי. לטפל בבעיות השורש שלנו כחברה. מי שחושב שהעברת הרפורמה או ביטולה הם הפתרון - טועה לדעתי.
אסור לנו לפספס את ההזדמנות הזו של התעוררות ציבורים לגבי סוגיות הייסוד של המדינה שלנו. שכן המגמות הדמוגרפיות לא ישתנו.
מי שרוצה ללמוד עוד יכול לחפש את המילים רגע חוקתי מיכה גודמן.
אם הגעתם עד לכאן אני רוצה להודות לכם מאוד שנתתם לי הזדמנות.
ואם אתם מסכימים עם מה שנאמר, אשמח מאוד שתעשו לייק ותשתפו הלאה. אתם יודעים, האלגוריתמים משחקים לרעת מסרים שכאלה 🙂
