📖"בֵּית מִדְּרַשׁ בוואצפ"📖 0548459993
הלילה ומחר ד' בשבט יומא דהילולא של הצדיק סידנא 'בבא סאלי' רבנו ישראל אבוחצירא זיע"א זצוקללה"ה:
א.
ה"בבא סאלי" חכם ישראל אבוחצירא זיע"א נולד לאמו מרת עישה בן חמו ולאביו חכם מסעוד בשנת תר"ן (1890) בעיר ריסאני שבתפילאלת שבמרוקו. אביו חכם מסעוד הוא בנו בכורו של 'האביר יעקב' חכם יעקב אבוחצירא זיע"א.
ב.
- כבר מילדותו שמרו עליו הוריו בשמירה יתירה, כי ידעו שיגדל ויהיה למאור ישראל. אימו הצמידה את עריסתו לקיר בית המדרש, שדברי התורה ייקלטו באוזניו בעודו רך בשנים.
- כבר בהיותו בן שש, כיסו הוריו הקדושים את פניו בצעיף בעת יציאתו מן הבית, שלא ייכשל חס ושלום במראות אסורות הפוגמות בקדושה.
ג.
בשנת תרס"ג (1903), בהגיעו למצוות, נשא לאישה את מרת רחמה אמסלם בת אחות אביו, מרת רחמה נפטרה בלידת בתם שנפטרה ג"כ.
בשנת תרס"ו (1906) נשא את מרת פריחה לבית אמסלם, ונולדו להם 9 ילדים, רק 3 הגיעו לבגרות, בן ושתי בנות - רבי מאיר, שרה ומחצ'י (רוחמה).
אח"כ נשא לאישה את מרת מרים אמסלם, ונולדו להם רבי ברוך, אביגיל, פנינה ועליזה.
בשנת תשט"ו (1955), לאחר שנפטרה אשתו, נשא לאישה את מרת סימי בן שמחון, ונולדו להם בן, שנפטר לאחר לידתו, ובת אחת - אסתר. מסעוד, על שם אביו של הבאבא סאלי, נפטר בגיל שבעה חודשים. אסתר, (נפטרה בתשע"ח, 2018) הייתה נשואה לרב ישר אדרעי, שליח חב"ד ומנהל מוסדות חב"ד - "בית ישראל" בנתיבות.
📖 "בֵּית מִדְּרַשׁ בוואצפ"📖
ד.
בשנת תרס"ו (1906) בעודו בגיל שש עשרה נתמנה לריש מתיבתא של ישיבת "אביר יעקב".
בשנת תרס"ח (1908) מת עליו אביו, והוא החל למלא מקומו כראש הישיבה בריסאני.
בשנת תר"פ (1920) כחלק מהתקוממות כנגד הפרוטקטורט הצרפתי, נחשדה משפחת אבוחצירא כמשתפת פעולה עם הצרפתים.
אחיו הגדול חכם דוד אבוחצירא הי"ד נרצח, וחכם ישראל אבוחצירא ברח עם אחיו חכם יצחק אבוחצירא לעיר בודניב.
שם הקימו מחדש את הישיבה, וחכם ישראל אבוחצירא הפך לרב המחוז תפילאלת.
בשנת תרפ"ב (1922) נסע לראשונה לארץ ישראל ולמד בישיבת המקובלים 'בית אל' מפי חכם מסעוד כהן אלחדאד. לאחר זמן חזר לבקשת רבו חכם משה תורג'מן ראש ישיבת תפילאלת למרוקו.
בשנת תרצ"ג (1933) נסע בשנית לארץ ישראל ולמד בחברותא עם ראש ישיבת פורת יוסף חכם עזרא עטיה. לאחר זמן חזר שוב לבקשת רבו לישיבתו במרוקו. 📖"בֵּית מִדְּרַשׁ בוואצפ"📖©️
בשנת ת"ש (1940) נקרא לכהן כאב בית דין בעיר ארפוד הסמוכה לעיר הולדתו ריסאני.
בשנת תשי"א (1951) עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והתגורר בשכונת בקעה בירושלים. לאחר זמן נסע לצרפת, ומשם לתוניס וחזר למרוקו.
ה.
- היה לפוסק הלכתי עצום ולסמכות ההלכתית העליונה לכל יהודי מרוקו. הסתיר מעיני כל את גודל שקידתו בלימוד התורה ואת גדולתו וידיעותיו בפרד"ס התורה.
- נהג בקדושה עילאית. יום יום, בקיץ ובחורף, היה טובל במקווה ולפעמים היו המים קפואים והיה צריך לשבור את גזיזי הקרח וכל זאת לא מנע ממנו את טבילת הטהרה. הטבילה הייתה נעשית בייחודים שונים ובכוונות הקבלה.
- מגיל צעיר הנהיג עצמו בסיגופים. הוא לא אכל בשר והיה נוהג בצום בימי החול. היה לומד בהתמדה עצומה ונמשך לחסידות ואמר שנשמתו קשורה לרבי ישראל הבעל שם טוב. הוא למד גם שחיטה, מילה וכתיבת סת"ם.
רוב שעות היום עסק בתורה ובקבלת המבקשים את ברכתו והסתפק בשעתיים שלש שעות שינה.
ו.
פירוש השם "בבא סאלי" הוא: האב המתפלל, וכן שער התפילה.
אכן היה אבי ושער התפילה של עם ישראל, בכל שנות חייו מסר עצמו עבור עם קודש, כאב את כאבם ובכל צרתם לו צר. 📖"בֵּית מִדְּרַשׁ בוואצפ"📖©️
מכל שכבות הציבור נהרו אליו לאלפים ורבבות, את כולם קיבל בסבר פנים יפות, הקרין מלוא אהבתו לכל אחד אחד, שפע ברכות וישועות הוריק עליהם מעמקי ליבו וברכותיו הקדושות לא שבו ריקם, תמך באביונים ואלמנות, חיתן יתומים ויתומות, לכולם היה כאב רחום וחנון.
ז.
אגדות ללא ספור מסופרים בין יהודי מרוקו על תפילותיו שעשו פרי. בהיותו בארץ נתפרסם שמו גם בין יהודי אשכנז ורבים מהם, בתוכם גדולי תורה ויראה, נסעו אליו להתבשם מתורתו ולהתברך מתפילותיו. אף הם מספרים סיפורי מופת ותופעות של רוח הקודש.
מתורתו:
'ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה'. - פירשו רבנינו זיכרונם לברכה: אין עמידה אלא תפילה, שנאמר: 'ויעמוד פנחס ויפלל'. ולכאורה, מה מקום תפילה בין המתים ובין החיים. ומה תפילה התפלל אהרון, עד שנעצרה המגיפה?
ואפשר, כי אהרון רצה ללמד זכות על עם ישראל, ואמר: ריבונו של עולם, החיים יכולים לחזור בתשובה, אבל המתים אינם יכולים לעשות מאומה, ובכן מה תועלת במיתת החיים?! והרי אתה חפץ בתשובת השבים ולא תחפוץ במות המת. וזהו: 'בין המתים' - שאינם יכולים לחזור בתשובה, 'ובין החיים' - שיכולים לחזור בתשובה. ומיד שמע ה' קולו - 'ותעצר המגפה'.
(אהבת ישראל, קונטרס חידושי תורה, קורח, עמ' 170, מכון אביר יעקב, נתיבות, תשנ"ח)
ח.
בשנת תשכ"ד (1964) עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והתגורר ביבנה, משם עבר לאשקלון, ולבסוף בשנת תש"ל (1970) שם משכנו בנתיבות.
ט.
לפני פטירתו שפתיו דובבו דברי פרידה, מקורביו הצליחו לקלוט את המילים: "תהא הליכתי כפרה לצרות עם ישראל". ציונו הקדוש בנתיבות מהווה מוקד תפילה לכלל ישראל, ומדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש.
מתורתו:
אתה הראתה לדעת כי דור דעה שהיו במצרים משועבדים, לא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם, ולא פגמו עצמם בעריות, חס ושלום. ... ולכן זכו לשלוש מעלות טובות הרמוזים בכתוב: 'מי האיש החפץ חיים' – קבלו תורה ונכנסו לארץ ישראל וזכו לחיי העולם הבא. ולכן גם אתה הדור האחרון בגלות המר, צא ולמד מיוצאי מצרים ותזכה לשלוש מתנות טובות.
(אהבת ישראל, דרוש לשבת הגדול, עמ' 117, מכון אביר יעקב, נתיבות, תשנ"ח)
(ליקט וערך בס"ד מאיר ב.)
_הדליקו נר לע"נ ובקשו שימליץ עליכם ועל כל עם ישראל טוב בשמים._
_זיע"א זצוקללה"ה תנצבה"א._
📖 *"בֵּית מִדְּרַשׁ בוואצפ"* 📖
