לחבר'ה שלי יש סיפור לא פחות קליל
האחד כבר אבא מתעסק בחיתולים
אבל נשארנו על אותו הצליל נלחמים בחזית
אמא נלחמת בסרטן השד,וסבתא שכחה מזמן
את השם שלה,יש תקשורת הדדית
בין כל אוכלי השיט,חוגגים עוד תענית
ואתה שוב פעם לשמיים שלך מביט
מצטט פסוק,שכחת מה זה חיבוק
יש פה דלת אבל אין לה ידית
איך תכנס,רק תציץ דרך החור של המנעול
את השעון לא לאפס
תשכח לפחות רק חלק כשאתה מסטול
זאת לא בריחה,זאת נסיעה לוקח במהירות את העיקול
שעות של תסכול,חיים בתוך כלי קיבול
רוצה לקצור יבול,עסוק בהקרנות של עוד גידול
טיבול הם רצו.המבול לא הפסיק והגשם זה מהול
במלח מתוך עיינים של מלאכים,מרגיש כמו נצח
עכבר במעבדה רץ בכף הרגל נפתח עוד פצע
הענבל נתלש מהמקום,כנראה שזה לא מספיק
לזרוע אמונה על אדמה טמאה
ואני לא אפסיק לפרק רגשות על ידי כתיבה
מתפרקים ל'יונים מוציא את זה מטען שלילי מפריד
מזייף יש בעייה בטונים המשקל כבד נראה לי שזה מספיק
עוד חלק מהפאזל מתחיל ליצור את תמונה
חיים טיפוסים של בני,עדיף לכתוב למגירה
מוזמנים לתת לייק בדף אמן:
[ Ссылка ]
