להצטרפות לחיזוק היומי העולמי
שלחו הודעת ווטסאפ למספר
052-768-0007
או חייגו להאזנה בעלות שיחה רגילה
לאתר "החיזוק היומי העולמי" ולפרויקט "יום יום בכותל" www.10001000.co.il

כך גורמים לילד לרצות לבוא לבית הכנסת


שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך ההורים שבינינו, שבעקבותה נזכה, בעזרת ה' ובישועתו, לילדים מחונכים להפליא.
והנה שאלה שלכם!
מה עושים עם ילד מעל גיל חינוך, שלא מגיע לתפילות בבית הכנסת.
ליל שבת, שבת בבוקר, האבא מבקש בצורה יפה, מנסה להרים קצת ווליום וטונים, והנה הבן אומר: "אבא! אני לא רוצה להגיע, בשבוע הבא אבוא".
ובשבוע שלאחר מכן הוא אומר זאת שוב ושוב, כאילו קיבל על עצמו להגיע רק בשבוע הבא, כאשר לעולם השבוע הבא לא הופך להיות השבוע הזה...
שימו לב טוב מורי ורבותי!
המטרה הראשונה שלנו בחינוך היא לא להשניא על הילדים את הדברים הטובים שאותם הם אמורים לבצע יום יום ושעה שעה.
כלומר, לא משנה מה יקרה, התפילה הזו פחות חשובה לנו מכל תפילות החיים של הילד.
אם "בזכות" האלימות המילולית שלי אני "אזכה" לגרום לילד לבוא איתי "כעת" לתפילה, ובעקבות כך לשנוא את המושג שנקרא 'תפילה' ובכלל ביקור בבית הכנסת, הרי שהפסדתי במערכה ולא נצחתי.
הדבר הראשון שדרוש הוא לומר לילד: "אין שום בעיה! אם אתה מרגיש שלא בנוח, אם יש לך סיבה כלשהי שבגללה לא תרצה להגיע לבית הכנסת, אני איתך, ואני לא רוצה שתבוא לבית הכנסת. כי אם זה גורם לך הרגשה רעה, בשום פנים ואופן לא ארצה שתהיה לך, בני היקר, הרגשה רעה!".
זהו סעיף א', אולם סעיף ב' צריך להגיע לאחר מכן, לא בשעת מעשה.
לאחר מכן, כאשר הילד יושב בשולחן שבת רגוע ושליו, פוצח איתו האבא, או לחילופין האמא, בהתאמה לפי רגשותיו של הילד, ואומרים לו: "בני יקירי! מה מעיק עליך כל כך בבית הכנסת? מה לא מוצא חן בעיניך?".
אולי יש מישהו שמפריע לו? אולי מישהו צוחק עליו שם? אולי התפילה ארוכה מדאי למושגיו הקטנים?
אם מצאנו בעיה כלשהי וניתן לפתור אותה, הרי שהרווחנו, ואם לא, עוברים לשלב ג'.
שלב ג' אומר, אם אין בעיה כלשהי, אלא סתם הילד לא רוצה ללכת לבית הכנסת כי הוא לא מבין את החשיבות, וגם המוח הקטן בגילו הצעיר לא אמור להבין יתר על המידה את חשיבות התפילה. אנחנו מבינים שניתן וצריך לגרום לילד להגיע בגלל סיבות אחרות: ממתק, הסבר כלשהו על מעמד רוחני או גשמי אותו הוא ירוויח כאשר יגיע לבית הכנסת, שהוא יהיה חזן ב'פסוקי דזמרה', או כל דבר אחר שאנחנו יודעים שהילדון שלנו אוהב מאוד.
כאשר מצאנו את הדבר, הרי שהענקנו לו אותו.
אין ילד שנולד ללא תאווה למתוק ולכבוד, כולנו היינו כאלה, ועד היום רובנו נשארנו כך...
אם מצאנו את הנקודה שמוצאת חן בעיני הילד וגרמנו לו להגיע לתפילה באהבה, הרי שבאמת ניצחנו יחד עם הילד גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!

свернуть