מיכאל מירו משוחח עם ד"ר מיכל הרן רופאה המטולוגית ומרצה בכירה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית ירושלים, מדענית שמצביעה על נקודות הכשל במפגש בין הרפואה לחברה. לדבריה הרפואה המערבית היא השתקפות של החברה שמבקשת פתרונות מידיים לכל בעיה. חברה שמאיצה את הפיתוחים הטכנולוגיים מתוך מחשבה שזה מה שיביא את הטוב לעולם בכלל ובתחום הרפואה בפרט. מתוך הנסיון האישי והמחקרי פורסת ד"ר מיכל הרן תפישה אחרת לדפוס הקשרים בין הרופאים לחברה בכלל ולמטופלים בפרט. היא מאמינה ברפואה משותפת, שבה הרופאות והרופאים מקיימים דיאלוג בגובה העיניים ובדרך זו מבררים בסבלנות את הבעיה הרפואית ואז מנסים למצוא טיפול שמותאם אישית למטופל.
הנה ציטוט מפוסט שפרסמה לא מכבר בעמוד הפייסבוק שלה: [ Ссылка ]
ציטוט שמדגים את דרך החשיבה שלה כמי שרוצה לדעת עוד לפני שהיא מגישה סיוע כזה או אחר:
"אחת הטענות שאני שומעת שוב ושוב כשאני מדברת על הנזקים הבריאותיים של רבבות החומרים שנכנסו לשימוש בכל תחומי החיים, ללא פיקוח מספק, היא שזה נמצא בשימוש נרחב ולכן לא יכול להיות שזה באמת מזיק. זאת טענה מעגלית שבעצם מייתרת כל צורך בביצוע מחקרי בטיחות או רשויות רגולטוריות. מעבר לכך, בגלל שיש כל כך הרבה חומרים ותכשירים מעשה ידי אדם עם פעילות ביולוגית, קשה מאוד לייחס בעייה ספציפית כזו או אחרת לחומר או תכשיר מסויים. לכן, גם כאשר ( עם כל רעשי הרקע) נמצא קשר ברור למדי בין תחלואה ספציפית לחומר מסויים, זה תמיד יהיה בגדר המלצה רפה או אזהרה קלושה ולא יותר. אנשים גם כבר התרגלו כל כך לזה שכל פעם מגלים שחומר כלשהו מסרטן או עלול לגרום לבעיות אימוניות, שהם כבר לא מייחסים לכך חשיבות. כמו שאמר לי, עם שמץ לגלוג, רופא ריאות מכובד כשאמרתי לו שאני חושבת שמחלת הריאות הקשה של מטופלת משותפת שלנו נובעת מחומרי הבישום בחומרי הכביסה שלה. "אז מה את רוצה? שהיא תפסיק לנשום?" כאילו שהאופציה היחידה שקיימת זה לנשום אויר ספוג בחומרי בישום סינטטיים ( כולל כאלה שכבר ידועים כאימונוגניים). אותו טיעון מעגלי גם גורם לכך שאנשים גם נעשים יותר ויותר בטוחים לגבי בטיחותם של עוד ועוד חומרים ותכשירים שנכנסים לשימוש עם פחות ופחות אמצעי זהירות, כי "עובדה שכל כך הרבה חומרים סינטטיים לא גרמו שום נזק משמעותי". מספר קטן של רופאים בכל העולם מוטרדים מהעלייה בתחלואה (שעדיין כמעט ולא מורגשת בתוחלת החיים, אבל משפיעה מאוד על התיפקוד ואיכות החיים של אנשים רבים) וחושבים שחשוב להתייחס אליה בהקשר של השינויים הסביבתיים האדירים בעשורים האחרונים. אלה מהוים כרגע מיעוט זניח שאפשר להתעלם ממנו בקלות. הרוב המכריע של הרופאים כאשר הם מקבלים תשובה של ביופסיה שנאמר בה שזה יכול להיות hypersensitivity pneumonitis או idiopathic pneumonitis, ינהגו כמו אותו רופא ריאות שעשה בירור קצר כדי לבדוק אם היא אלרגית או רגישה למשהו והסתפק בכך כדי להחליט שהמחלה שלה "אידיופאתית". בודדים ביותר, בדומה לד"ר האוס יחפשו בעבודת נמלים גורם אפשרי. ומה קרה לאותה חולה? אתם שואלים. היא הסכימה לניסיון של מספר שבועות בהם הפסיקה להשתמש בחומרים שנראה היה שהיא אולי רגישה אליהם ובמהלך התקופה הזאת חל שיפור משמעותי במצבה עד כדי הפסקת כל התרופות. היא גם הסכימה לדעתו של רופא הריאות שחשב שאין שום קשר בין הפסקת השימוש בחומרים האלה למחלתה.היא חזרה בשמחה להשתמש בחומרים שכל כך אהבה ותוך זמן קצר הייתה התלקחות נוספת וקשה במחלתה.לקח לה קרוב לשנה להבין את הקשר הברור בין מה שהיא עושה לחומרת מחלתה. היום היא ללא צורך בטיפול תרופתי, למעט קורס קצר של סטרואידים כאשר היא נחשפת לחומרים אליהם היא רגישה ( אין כמעט אפשרות להימנע מכך לחלוטין במדינה שלנו). אצל החולה הזאת היו ממצאים ברורים בבדיקות המקובלות ( בדיקות הדמייה וביופסיה של הריאות), אבל יש יותר ויותר חולים עם מחלות "מוזרות ובלתי מוסברות" שהבדיקות המקובלות אצלם ללא ממצאים ברורים. זה דבר שנצפה כי עלול לקרות על ידי ועדה של הקונגרס האמריקאי בשנות ה-80, שהתריעה על כך שהחומרים הרבים שנכנסים לשימוש נרחב עלולים לגרום לבעיות בריאותיות שלא יהיו מוכרות לרופאים. היו גם ועדות נוספות שפרסמו את ממצאיהן, אבל רק מי שיילך ויחפור בחומר הזה, ימצא אותן בגנזכים של הועדות השונות או כפרסומים מדעיים בעיתונים עלומי שם. למה קשורה העלייה באוטיזם והפרעות התנהגות? למה קשורה העלייה באלרגיות קשות, מחלות אוטואימוניות, גידולים ממאירים אצל אנשים צעירים, תסמונות מטאבוליות מסוגים שונים? מה עם כל אותם אנשים שטוענים שהם רגישים לכל מיני חומרים? התשובות לשאלות האלה נמצאות לפחות בחלקן בדוחות של אותם דיונים, אבל מי יטרח לקרוא אותם?בארה"ב ( ובעקבות כך בחלקים גדולים מהעולם) מה שקובע הם כוחות השוק ולא חששות של רופאים ומדענים.( צירפתי צילומי מסך של קטעים נבחרים מתוך הדוחות האלה, אבל אתם מוזמנים לקרוא אותם במלואם)".
Ещё видео!