מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון 🔔 תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. [ Ссылка ]
תיאור השיר:
-----------------
מילים: יעקב דוד קמזון (1980-1900) |
לחן: ידידיה אדמון (1985-1894) |
עיבוד: ליאו רוזנר (Leo Rosner) (2008-1918) |
ביצוע: שולמית לבנת (2021-1929) - Shulamit Livnat |
עם מקהלת "בית הספר הר הצופים", אוסטרליה (Mount Scopus College Choir) |

שנת פרסום מילים ותווים: 1947 | שנת הוצאת תקליט: 1961.

השיר "הפלא ופלא" (מוכר גם בשמות העממיים "ומשה הכה על צור; "ומשה הכה על סלע")
("Miracle Upon Miracle") ("And Moses Struck The Rock") ("Hafle Vafele"), הוא אחד מהשירים הראשונים שהושרו בארץ בסגנון של סולן אל מול קהל. עד אז, סגנון זה היה מוכר בבתי-כנסת, ולפיו חזן או בעל תפילה ניצב ושר מול קהל.
השימוש של המלחין ידידיה אדמון בסגנון זה בשיר, כשהקהל עונה לסולן על המילים "סלע", מים", "פלא", "סלה", הפך את דרך השירה הזאת לנחלת הכלל. מלחינים רבים הלכו בעקבותיו ואימצו צורת כתיבה זאת.

השיר (מילים ותווים) נדפס ב-3/4/1947 בעיתון "דבר לילדים" (תודה ליוסף גולדנברג).

מילות השיר נשענות על המקורות:
ומשה היכה על צור - במדבר כ', 11-7;
ויניקהו דבש מסלע - דברים ל"ב, 13 (ניקוד משפט זה בסרטון תואם את הניקוד במקורות);
הגדי ושבעים הזאבים - על-פי התלמוד, הקיסר הרומאי, אדריאנוס, אמר לרבי יהושע בן לוי, בדו שיח שעסק בסוד הישרדותו של עם ישראל: גדולה הכבשה (במשמעות עם ישראל), העומדת בין שבעים זאבים (במשמעות שבעים אומות העולם). אמר לו רבי יהושע: גדול הוא הרועה (הקב"ה) שמצילהּ ושומרהּ, ושוברן לפניה (תנחומא, פרשת תולדות, סימן ה).

"הפלא ופלא" הוא אחד משירי הפסח הנפוצים.

וכך נכתב על השיר ב-10.2.1956 במדור "מזמרת הארץ" בעיתון "למרחב":
"[...] כששמעתי שיר זה לראשונה מפי מקהלת עמק־הירדן בכנס המקהלות שנערך במסגרת ה'זמריה' האחרונה (אוגוסט 1955 - ש.ע), תפס אותי מיד בעוז הקצב שבו, באופיו העממי נטול־הסייגים ובאופן הביצוע - שירת־חילופין בין יחיד לציבור: כל הציבור שנאסף אז בבית 'הבימה' ענה אחרי המזמרים והודלק בהתלהבות גדולה. [...] צורה זו של חילופין בין יחיד וציבור העונה אחריו ('רספונסוריום' בלע"ז) [...] נפוצה מאד בין עמי המזרח הקרוב, והעם היהודי הוא גם שטבע לזמר היחיד את הכינוי האופייני 'שליח ציבור'. שירת־החילופין בשיר 'הפלא ופלא' היא הצורה הקולעת ביותר להמחשת תוכנו. הפיוט הוא ש'הזמין' צורה זו, ע"י האימרה החוזרת בו כפזמון: 'הפלא ופלא, אמן סלה'. (אם כי אדמון לא השתמש בצורה זו כפשוטה, אלא פיתח אותה יותר).
השיר הודפס ב'שירון ישראלי' של אברהם עומר ומנשה רבינא (הוצאת 'רנן' תשט"ז).
כמו-כן נמצא עיבוד ליחיד, מקהלה, תופים ופסנתר ב'ספריה המוסיקלית הקטנה' של המרכז לתרבות (מסי ‭, 72‬ תשט"ו).
יש להוסיף, שהשיר הוזמן אצל הקומפוזיטור ע"י שלמה קפלן (מרכז הועדה למוסיקה במרכז לתרבות).
הפיוט היא דוגמה למופת של שיר־עם. לשונו ציורית־עממית, עתירת דמיון וחן ועם זאת פשוטה וברורה. בבית הראשון מתאר הוא את משה, המכה במטהו על הסלע ומוציא ממנו מים - מעמד שהוא עצמו פרי הדמיון העממי. נצביע כאן על הקשר היפה 'סלע' - 'אמן סלה'. [...]. בשלושת הבתים שלאחר־כך ממשיך המשורר לטוות את חוט־הדמיון ומעלה משל יפה על גדי, גדי ישראל שגידל משה ליד המעין, ואשד הצמיח קרניים 'קרני צור, קרני סלע' - 'גדי עולם, חי וקים'.
הנעימה שחיבר ידידיה אדמון לפיוט זה מתואמת אליו להפליא, מבחינת המשקל והמובן גם יחד. את סיפור המעשה מתנה הזמר היחיד; נעימתו נמרצת ועזה, נישאת על־גבי דחפים ריתמיים ודינאמיים ערים, שניטלו במישרין מן המשקל החפשי אשר למילות הפיוט.
נצביע כאן על הקשר החזק בין נעימה זו לבין הדיבור. [...]
לפנינו מלאכת־מחשבת, וכל המכיר את השיר בנעימתו נוכח אל נכון בכוחו הדינאמי ובעממיותו הרבה".

השיר, המובא כאן מפי שולמית לבנת, נטבע בתקליטהּ "A Sabra Sings - Israeli Folk Songs" (אוסטרליה, Telefil 1961).
תמונה של עטיפת התקליט "שולמית לבנת - זמרת עם ישראלית" (1964) מלווה את הסרטון.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "ידידיה אדמון", "שירים מהמקורות" ו"שירי פסח", מפי:
אילקה (הלל) רוה (2002-1916);
שרה אסנת הלוי (1975-1913);
שושנה דמארי (2006-1923);
מרים בן-עזרא (2016-1923);
אהובה צדוק (נ' 1928);
חנה אהרוני (נ' 1933);
מנחם אלירן (רן אלירן) (נ' 1934), עם אתל רעים (Ethel Raim) וזמרי השלום;
רן אלירן (נ' 1934);
מקהלת "רינת" בניצוח גארי ברתיני (2005-1927).

ומשה היכה על צור,
במטה הכה על סלע (סלע).
במטה היכה על סלע
ויצאו ממנו מים (מים).
במטה היכה על סלע
ויצאו ממנו מים (מים).

הפלא ופלא!
הפלא ופלא! (פלא!).
הפלא ופלא!
אמן סלה! (סלה!).

ומשה הביא גדי,
ויניקהו דבש מסלע (סלע).
ויהי קולו כמעין,
זך וצלול כמים (מים).
ויהי קולו כמעין,
זך וצלול כמים (מים).

הפלא ופלא...

וקרניים צמחו לגדי,
קרני צור, קרני סלע (סלע).
וזאבים שבעים נגח בן,
ועבר באש, במים (מים).
וזאבים שבעים נגח בן
ועבר באש, במים (מים).

הפלא ופלא...

והנה עוד גם כיום ( - בית זה אינו מושר כאן)
אל ישימון, אל צור, אל סלע (סלע),
הגדי, ארוך קרניים,
יעלה מאש, ממים (מים).
הגדי, ארוך קרניים,
יעלה מאש, ממים (מים).
הפלא ופלא...

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.

свернуть