האם איראן עומדת בפני משבר מנהיגות?
ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, מנתח את חילוקי הדעות בצמרת המשטר האיראני סביב תפקודו של הנשיא אברהים ראיסי, על רקע המשבר הכלכלי ההולך ומחריף. מה נטען בביקורת של גורמים במחנה השמרני נגד ראיסי ומה ממחישה הביקורת הזו לגבי מאפייני השלטון באיראן? האם לחילוקי הדעות הפנימיים עשויות להיות השלכות על לכידות השלטון, הבחירות הבאות למג'לס ועתידו הפוליטי של הנשיא? וגם: האם גלי המחאה של מפגינים במוקדים שונים באיראן מהווים אתגר משמעותי למשטר?
להרחבה בנושא, קראו את מאמרו של ד"ר צימט בנושא: איראן - התגברות הביקורת על הנשיא ראיסי בקרב המחנה השמרני
[ Ссылка ]
מעבר לרשת: יום ירושלים, צעדת הדגלים והיום שאחרי
חוקרת המכון אורית פרלוב דנה באירועי יום ירושלים וצעדת הדגלים שהתקיימו לפני שבוע, ב-29 במאי. מדוע אף על פי צעקות ״הגעוואלד״ מצד ארגוני ההתנגדות, חמאס וחזבאללה והקמפיין הויראלי האדיר שניסה לעודד את המוני הפלסטינים לצאת ולהגן על אל-אקצא, הדבר הסתיים בקול ענות חלושה; ללא צעירים פלסטינים ברחובות וללא ירי רקטות בדומה לשנה שעברה?
וגם - פרלוב בוחנת את התסכול הפלסטיני הכפול: תסכול האוכלוסייה מהיעדר תגובה של חמאס מחד, ותסכול של חמאס כלפי הציבור הפלסטיני ״ששוכב על הספות, מעשן, אוכל, מצייץ ולא יוצא לרחובות״, מאידך.
בנוסף, נבין את הנרטיב הפלסטיני של ״המשוואה הכפולה״: מדוע שינוי הסטטוס קוו בהר הבית יפגע ביציבות הפוליטית בישראל? ומדוע על פי הנרטיב הפלסטיני פרובוקציה בעזה תגרור טילים, פרובוקציה בגדה תגרור הרג ומתים ורק בירושלים ״כוחות הביטחון של ישראל הולכים על ביצים״?
בחלק האחרון של הפינה ננסה להבין מה הלאה ומהם שלושת יעדי התקיפה החדשים אותם מטרגתת חמאס: החלשת ה׳פתח׳, החלשת כוחות הביטחון של הרשות והשחרת התדמית הישראלית ע״י הוצאת עיתונאיות פלסטיניות לחזית.
"מפילגש לידועה בציבור": פרופ' אלי פודה על הקשרים החשאיים שקדמו להסכמי אברהם ויחסי ישראל-סעודיה
בעקבות פרסום ספרו "מפילגש לידועה בציבור: היחסים החשאיים של ישראל עם מדינות ועם מיעוטים במזרח התיכון, 1948 – 2020", מנתח פרופ' אלי פודה, מהחוג ללימודי אסלאם ומזרח תיכון באונ' העברית וממכון "מתווים", את התפתחות הקשרים החשאיים בין ישראל לעולם הערבי, עשרות שנים לפני "הסכמי אברהם", ואת הבשלת תהליך הנורמליזציה והמגעים האחרונים בין ישראל לסעודיה, בתיווך ארה"ב.
כיצד נוצרו הקשרים החשאיים עם סעודיה, איחוד האמירויות ויתר מדינות המזרח התיכון ואפריקה שפיתחו מערכת יחסים חשאית עם ישראל, ומהי "תסמונת הפילגש"? איזה גופים ומוסדות בישראל נטלו חלק במגעים החשאיים עם העולם הערבי, באיזה דרג נוהלו יחסים אלה והאם הייתה לחילופי השלטון בישראל ולתחרות הקיימת בין המוסדות המעורבים השפעה על מאפייני הקשרים הללו? מה תרומת ארצות הברית והלובי היהודי בוושינגטון להתפתחות קשרים אלה? מה הוביל להבשלת תהליך הנורמליזציה ב"הסכמי אברהם", מדוע עד כה נמנעה סעודיה להצטרף לתהליך זה באופן רשמי, ועד כמה המגעים האחרונים בתיווך אמריקני יכולים ללמד על התקדמות משמעותית לעבר נורמליזציה ישראלית-סעודית?
להרשמה לערוץ inss| ביוטיוב ◄ [ Ссылка ]
מוזמנים לעקוב אחרינו | בטוויטר ◄ [ Ссылка ]
מוזמנים לעקוב אחרינו | בפייסבוק ◄ [ Ссылка ]
מוזמנים לעקוב אחרינו | באינסטגרם ◄ [ Ссылка ]
עוד בנושא איראן באתר ◄ [ Ссылка ]
לאתר האינטרנט ◄ [ Ссылка ]
