**רבי שמואל אליהו טאוב זצ"ל - האמרי אש, האדמו"ר השלישי ממודז'יץ**
רבי שמואל אליהו טאוב, הידוע בכינויו "האמרי אש" על שם ספרו, נולד בד' באדר א' תרס"ה (9 בפברואר 1905) בלובלין, פולין, למשפחת האדמו"רים המפוארת של חסידות מודז'יץ. אביו היה רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב, ואמו נחמה קיילא, בתו של האדמו"ר אברהם איגר מלובלין. כבר בילדותו חווה טלטלה משפחתית לאחר גירושי הוריו, וגדל אצל סבו, רבי ישראל טאוב, מייסד חסידות מודז'יץ, וכן אצל בעל אמו, רבי ירמיה קאליש מאופולה.
לאחר פטירת סבו בשנת תרפ"א (1920), עבר לגור עם אביו בערים שונות בפולין, ובשנת תרפ"ז (1926) נשא לאשה את רבקה זלטה, בת הרב חיים משה קאהן. בשנת תרצ"ה (1935) הגיע יחד עם אביו לביקור בארץ ישראל, ובחוויית הילולת ל"ג בעומר במירון החליט להישאר בארץ, החלטה שסימנה את ראשית דרכו החדשה.
בשנת תש"ח (1947), לאחר פטירת אביו, הוכתר כרבי השלישי של חסידות מודז'יץ. הוא קבע את בית מדרשו בתל אביב, שם הפך את החסידות למוקד משיכה עבור קהל מגוון – מחסידי פולין ועד חילונים. בגישתו החיובית כלפי הקמת המדינה, כתב במכתב חסידי מפורסם: "מאת ה' הייתה זאת היא נפלאת בעינינו... אתחלתא דגאולה יש כאן, ועוד יותר מאתחלתא".
רבי שמואל אליהו היה גם מלחין דגול שהותיר חותם עמוק בתרבות המוזיקלית החסידית. הוא הלחין מאות ניגונים, שרבים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל של המוזיקה החסידית. לחניו שיקפו את הרגש העמוק ואת הקשר הבלתי אמצעי שלו אל האלוקות, ביניהם "ברוך הוא אלוקינו", "לא תבושי", וניגון הודו לה' שחובר לאחר ביקורו הראשון בכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים.
במשך שנות כהונתו כאדמו"ר, הותיר חותם רוחני וחברתי עמוק. בשנת תשל"ח (1978) הוכר כיקיר תל אביב, ובשנת תשמ"א הקים ישיבה בבני ברק לזכר אביו.
רבי שמואל אליהו טאוב נפטר בד' באייר תשמ"ד (1984) ונקבר בהר הזיתים. ספרו "אמרי אש" ותווי יצירותיו המוזיקליות בספר "מור מבשמים" ממשיכים להוות מקור השראה לתלמידיו ולחסידיו, לצד המורשת המוזיקלית המפוארת שהותיר אחריו.
