(א) וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף, השי"ת אומר לצדיק: הִנֵּה אָבִיךָ שבשמים חֹלֶה, כלומר מכיון שהתחתונים חולים, לכן אין האור האלוקי יכול להאיר להם, אבל התחתונים זורקים את האשמה על העליון, ואומרים שהוא הסתלק, ואינו רוצה להאיר לתחתונים, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם: מנשה קו ימין שבאדם, מלשון נשיה ושממה, שאז האדם צריך להיות שמח בחלקו, וצריך להאמין בטוב ה' למעלה מהדעת. אפרים קו שמאל שבאדם, מלשון פריה ורביה, שבאה מכלי הקבלה שבאדם.
(ב) וַיַּגֵּד השי"ת לְיַעֲקֹב שבאדם וַיֹּאמֶר: הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ, יוסף הוא הצדיק התחתון בא אל הצדיק העליון, להמשיך ממנו ברכות, וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה, הצדיק צריך התחזקות בכדי להמשיך ברכות לזולתו, כי הברכות אינן מס שפתיים, אלא להמשיך את האור העליון למתברך, וצריך הצדיק להתחזק בכדי להמשיך את האור העליון עמ"נ להשפיע לזולתו. ע"כ הצדיק יושב על המיטה, שהיא קבלת עול מלכות שמים, בחי' אמונה ויראה, שהם מטה בחשיבות, אצל כוחות הטומאה שבאדם.
(ג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף: אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי: לוז הוא הרצון לקבל הגדול ביותר שישנו באדם, והתגלות השי"ת היא דוקא ע"י תיקון הקליפה הזו, והתיקון שלה נקרא אל שדי, אל הוא מידת החסד, כמ"ש "חסד אל כל היום", והוא בחי' אהבת ה', ובחי' אור חוזר, ושדי הוא בחי' "שאמר לעולמו די", כלומר בחי' יראה, ובחי' מסך. והתגלות ה' הזו מביאה ברכה גדולה ליעקב.
(ד) וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲחֻזַּת עוֹלָם: ב' ברכות מברך אותו, ברכת הזרע וברכת הארץ. הארץ היא הרצון, הרצון להדבק בהשי"ת, ארץ ישראל. והבנים, הם האור המאיר בתוך הרצון הזה, בתוך הכלי הזה. כמו בגשמיות, שהאנשים מסתובבים על הארץ, וחיים בה.
(ה) וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי: הפשט הפשוט שהם יהיו במנין השבטים. אבל יל"ו שהוא מסמן את דרגתם הרוחנית, כפי שראובן ושמעון הם ימין ושמאל, חסד וגבורה, כך גם אפרים ומנשה יהיו בחי' ימין ושמאל, חסד וגבורה.
(ו) וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם: הפשט – אפרים ומנשה יהיו הבחינה העליונה, וכל מה שתוליד אח"כ יכנס תחתם. דהנה יש בחינות ראשיות, ובחינות טפלות ופרטיות, אשר נכללות בבחינות הראשיות.
(ז) וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם: מדוע פתאם מזכיר את רחל ואת מיתתה? אלא רצ"ל שהיא היתה האהובה ביותר עליו, ולכן מברך את בניה ונכדיה במיטב הברכות. דהנה היא נקברה ובאה למנוחתה באמצע הדרך, וא"כ עדיין לא נשלמה בחינתה של רחל, אלא השלמתה תהיה על ידי בניה ונכדיה, שילכו בדרכה, דרך החסדים המגולים, דרך של מקבל עמ"נ להשפיע.
(ח) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה:
והלא בירך אותם כרגע? אלא רמז למדרגתם, שמי אלה הם שם אלקים, ומי הוא בחי' ימין והוא אפרים, כי בזמן שהגוף שואל "מי הוי"ה אשר אשמע בקולו", אז האדם צריך ללכת באמונה למעלה מהדעת, שהיא בחי' ימין, ו"אלה" הוא בחי' שמאל והוא מנשה, כפי שצעקו הערב רב "אלה אלהיך ישראל".
(ט) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו: בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה, שהם מרכיבים את שם אלהים כנ"ל, וַיֹּאמַר קָחֶם נָא אֵלַי, בגמטריא אם, כלומר שידבקו במדרגת אמא, וַאֲבָרֲכֵם: ומזה תבוא הברכה, מבחי' הרחמים דיעקב, שהוא תפארת, שהוא אמא.
(י) וְעֵינֵי בחי' חכמה, כידוע שחכמי העדה הם עיני העדה, יִשְׂרָאֵל בחי' גדלות, כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, זה קנה חכמה, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת, דכאשר החכמה מתגלה בשיאה ובמלוא גובהה, א"א לראות, בדומה למסתכל באופן ישיר בשמש, כך מי שמתגלה לו השי"ת באופן ישיר, וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם: נשיקה זווג רוחני של ראש (בכח), חיבוק ימין ושמאל של גוף (בפועל).
(יא) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף: רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי, לא מלאני ליבי לחשוב שאוכל לזכות לבחי' פנים שלך, כלומר להתגלות השי"ת של דרגתך, וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ: כלומר אפילו את ההתפתחות של המדרגות המתפתחת מגילוי הפנים שלך הראני השי"ת. דהנה אב ובן הם סיבה ומסובב, דכל מדרגה המולידה מדרגות אחרות, נחשבות לאב ולזרעו.
(יב) וַיּוֹצֵא גילה את בחינתם של מנשה ואפרים, יוֹסֵף אֹתָם מֵעִם בִּרְכָּיו, הברכים מסמלות ברכות, כי היסוד שהוא בחי' יוסף, מגיע עד הברכים, דהנה הרגלים הם נצח והוד, והברכים הם הפרקים של הרגלים, כלומר המלכויות, כלים דקבלה, והנה היסוד משפיע לפרקים הללו את ברכות האור העליון. וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו אָרְצָה, מורה שהם משתחוים ומתבטלים לבחי' הקו האמצעי דיעקב.
אוהבים את השיעורים שלנו ?
תרשמו כמנויים וסמנו לנו לייק , גם זה השפעה !
קישורי הצטרפות ומידע שימושי בברכת שלום
/[ Ссылка ]
-----------------------------------------------------------------------
אתם מוזמנים להצטרף לניוזלטר של הרב גוטליב שליט"א
ולקבל במייל מאמרים, עדכונים ותכנים יחודיים כל שבוע לקראת שבת
הרשמה כאן :
[ Ссылка ]
ניתן להצטרף לקבוצת ווטאספ של בית המדרש בקישור הבא:
[ Ссылка ]
יום עיון ולימוד לנשים למעוניינות להצטרף בקישור הבא :
[ Ссылка ]
ידידכם אברהם מרדכי גוטליב .

свернуть