מוסבר באחד המאמרים משום מה היה צורך להזקק למרמה דוקא לשם קבלת ברכות יצחק ליעקב, אמנם, "בחכמת תורתו" אבל בחלק הקרוי מרמה: לפי שהעניינים באו לידי כך על-ידי מרמה, ניצוצות הקדושה נפלו למטה על-ידי "והנחש היה ערום גו'"י, ולכן סדר לקיחתם בחזרה צריך להיות גם כן במרמה, ככתוב : "עם עקש תתפתל".
בכך תובן צורת הרגעת רבקה את יעקב, בצוותה אותו לקחת את הברכות, מחשש של קללה ח"ו – על־ ידי קבלתה על עצמה: "עלי קללתך בני". לכאורה, אין כאן כל הקלת החשש: כל בן, וביחוד בן כיעקב חרד לשלום אמו - מה, אם כן, מדת
ההרגעה שבדברי רבקה? והרי נראה
שאמנם שכנעו הדברים את יעקב?! והענין שבדבר: יעקב הוא מעין אדם הראשון ועליו היה לתקן את חטאו, כמבואר בקבלה, שאותו "השיג" הנחש במרמה, לכן לשם תיקון הדבר היה על יעקב להחזיר לעצמו את הברכות ולהבטיח שהן לא תפולנה לידי עשו - במרמה אף הוא – "בא אחיך במרמה ויקח ברכתך".
הסבר הדבר בקצרה: מקורו של הדבר שנלקח כאן הוא בדרגה הנעלית משכל (או למטה מהשכל, כפי שהדבר היה בחטא עץ הדעת) נעלית מרצון ושכל הנותן, ולכן גם קבלתו צריכה להיות ב"כלי" המתאים: לא שכל, טעם, דעת, כי אם צעד של מסירות נפש, הסתכנות. וזה מובנו של "עלי קללתך, בני" – לאמור: היא, רבקה, מוכנה גם לכך, ואדרבה, הדבר דורש התמסרות וניתן להשגה רק באמצעותה, ולא על ידי חישובים עלי פי טעם ודעת. תשובה זו השפיעה גם על יעקב, בכיוון זה.
דומה לכך ההשתדלות להגיע לתורה בכלל, על־פי רז"ל במדרש, בברכות יצחק ליעקב: מטל השמים - זו מקרא, ומשמני הארץ – זו משנה, דגן זה תלמוד ותירוש – זו אגדה. באופן של "מרמה דקדושה" בחכמת התורה,
כנ"ל. מתרוממים לדרגה נעלית יותר, כפי שהרבי מבאר במאמר שהכוונה היא להפוך את השטות "דלעומת זה" לשטות ד"קדושה" על-ידי הפיכת השטות דלעומת זה מתרוממים לדרגה נעלית מזו שעל-ידי עבודה שעל־פי טעם ודעת, כי מתעלים לדרגת קדושה עילאית יותר משכל של קדושה .
לצפות בסרטון ביוטיוב 4K
[ Ссылка ]
#לקוטי_שיחות
#הרבי_מליובאוויטש
#תולדות
(משיחת י"ג שבט, תשי"א)
לצפות ביוטיוב 4K
[ Ссылка ]
הרשמו לזריקת חסידות בערוצים השונים
לומדים יהדות וחסידות ברשת, הרשמו לערוץ היוטיוב, פייסבוק, ווצאפ ,פודקאסטים ועוד
[ Ссылка ]
