בשנת 1993 ביקש אייבי נתן להטביע את ספינת השלום. קיבלנו על עצמנו את המשימה. בעת ביצוע העבודה שכללה את הכנת האנייה להטבעה, ריקון שמנים ודלקים ולבסוף הפלגה מערבה והטבעתה בפועל, נכח צוות הסרטה במקום. לא ייחסתי לכך חשיבות רבה עד שיום אחד צפיתי בטלוויזיה בערוץ 8 וראיתי את הסרט של איתן חריס על חייו של אייבי נתן וקול השלום. בסרט רואים קטע שלא ידעתי כלל שהוא מצולם. השלב שבו אני נמצא בבטן האנייה חותך עם מבער (ברנר) את גוף הפלדה הישנה של האנייה ומדווח בקשר "אני מתחיל לחתוך בדופן ימין....." (כשהצלם מצלם מבחוץ את להבת המבער החודר את הפלדה) לא אשכח את ההטבעה הזו לעולם. עמדתי לבדי בבטן האנייה, מביט סביב, מים מתחילים לחדור דרך הפתח שחתכתי, גוף האנייה משמיע רעשים וקירקושים כשל קשיש שיודע שזמנו הגיע.... אח"כ פתחתי את פתח צינור מי קירור של האנייה שבימים רגילים היו נכנסים דרכו מים לקירור המנוע. כשהמים כבר היו בגובה הברכיים עליתי לסיפון ועזבתי את האנייה בפעם האחרונה. המתנו עוד מספר שעות עד שכל גוף האנייה התמלא מים ולבסוף טבע. חרישית החליקה אניית קול השלום אל מעמקי הים החשוכים למנוחת עולמים.
