לפני שלוש שנים, כאשר השליטה בבוגאטי הועברה לידי רימאק, יצרניות חשמליות העל הקרואטית שהקים מאטה רימאק, כולם ציפו שהפרויקט הבא של יצרנית מכוניות הספורט האקזוטיות יהיה חשמלי. זו ההתמחות של רימאק, זו רוח הזמן וזה כנראה מה שהיה עושה היום אוטורה בוגאטי הגאון אם היה בחיים.

אבל רימאק סירב לקחת את הנבארה שלו ולעשות ממנה בוגאטי. "בוגאטי היא לא איך לעשות את הדברים בדרך הקלה. בוגאטי היא לעשות את הדברים בדרך הקשה, אבל בצורה הנכונה. הרגשתי שמנוע בנזין הוא עדיין הדבר הנכון בשבילה. וכדי שתהיה אמוציונלית ככל האפשר, היא גם הייתה צריכה לקבל מנוע אטמוספרי, ללא מגדשי טורבו", הוא סיפר אחרי ההשקה.

ואי אפשר להיות אמוציונלי באמת בלי מחוות היסטוריות בעיצוב: בטורביון משולבות שתיים כאלה, בחלונות המפוצלים מלפנים ומאחור, שמאזכרים את הבוגאטי 57 אטלנטיק המרהיבה מ-1936.
הטורביון נקראת על שם מנגנון רגיש שהומצא ב-1795 כדי לשפר את הדיוק של שעונים מכאניים. היא שומרת על המבנה הבסיסי של השירון של הויירון שקדמה לה וסימנה את תחייתה של בוגאטי בעידן המודרני, לאחר שנבלה עם מות מייסדה ב-1947. אותם עקרונות, אבל מעודכנים: מנוע בנזין נטול טורבו, אבל עם 8,300 סמ"ק במקום 8,000, עדיין עם 16 צילינדרים אבל בתצורת V ולא W. ההספק שלו מגיע ל-1,000 כ"ס, כמו שהיו לויירון, אך הפעם מצטרפים אליו שני מנועים חשמליים, שמעלים את ההספק הכולל ל-1,800 סמ"ק.

יש גם סוללת 25 קוט"ש שמאפשרת נסיעה חשמלית בלבד לטווח של 60 ק"מ, תשלום קטן לטובת המצפון הסביבתי, שאמור לאפשר לנהג עם רגל ימים עדינה לבצע את הנהיגה היומיומית שלו למשרד ובחזרה בנהיגה חשמלית, בלי להטריד אותו בחיפוש עמדות טעינה מהירה בנסיעות ארוכות ובעיקר מהירות.

הויירון, שהייתה פרויקט אישי של פרדיננד פיאך שהוביל את אז קבוצת פולקסווגן ושפך עליה סכומים שמעולם לא הוחזרו, הייתה לפני 20 שנה המכונית הראשונה מייצור סדרתי עם מהירות מרבית של מעל 400 קמ"ש, 407 ליתר דיוק, מה שחייב פיתוח צמיגים מיוחדים ועוד. הטורביון מעלה את הרף עוד יותר, ל-445 קמ"ש, אבל עם כוכבית. המהירות המירבית הסטנדרטית עומדת על 380 קמ"ש, אבל לבעל הרכב יהיה גם מפתח מיוחד ששימוש בו משחרר עוד 65 קמ"ש, שיוכל לשלול מנהגים אחרים באוטו. כך או כך, רימאק נבארה החשמלית אמנם איטית ב-5 קמ"ש במהירות המרבית שלה, אבל זריזה יותר בכל תאוצה.

את אחד האלמנטים המרהיבים ביותר הרכב יוכל לראות רק הנהג: כשהתעשייה דוהרת ללוחות מחוונים דיגיטליים חסרי רגשות, הטורביון מקבלת אחד אנלוגי לגמרי, שמורכב משלושה מחוונים עגולים, הגדול שלהם למהירות נמצא באמצע. ההגה בנוי כך שכאשר מסובבים אותו, הסמל EB, ראשי התיבות של אוטורה בוגאטי, נשארים נטועים במקומם ולא מסתובבים עימו.

כמה עולה התענוג? דגמי השירון האחרונים תומחרו ב-3.3 מיליון דולר. הטורביון תעלה 4.3 מיליון דולר ללקוחות הראשונים שיקבלו אותה ב-2026. כמכונית שמיועדת לשמש כהשקעה לא פחות מאשר מקור להנאה בכביש למעטי מעט שיכולים לרכוש אחת, בוגאטי גם דאגה להפחית את היקף הייצור, מ-500 יחידות שירון שיוצרו מאז 2015, ל-250 בלבד שייבנו מהטורביון.

свернуть