ביצוע: מרינה פיינגולד - מתוך המופע "מיטב השאנסונים הצרפתיים"
מילים: Jacques Plante
לחן: Charles Aznavour
תרגום: דודו טופז
ביצוע מקורי: Charles Aznavour

Je vous parle d'un temps
Que les moins de vingt ans ne peuvent pas connaître
Montmartre en ce temps-là accrochait ses lilas
Jusque sous nos fenêtres et si l'humble garni
Qui nous servait de nid ne payait pas de mine
C'est là qu'on s'est connus
Moi qui criait famine et toi qui posais nue.

La bohème, la bohème
Ça voulait dire on est heureux
La bohème, la bohème
Nous ne mangions qu'un jour sur deux

Dans les cafés voisins
Nous étions quelques-uns
Qui attendions la gloire et bien que miséreux
Avec le ventre creux
Nous ne cessions d'y croire et quand quelque bistro
Contre un bon repas chaud
Nous prenait une toile, nous récitions des vers
Groupés autour du poêle en oubliant l'hiver

La bohème, la bohème
Ça voulait dire tu es jolie
La bohème, la bohème
Et nous avions tous du génie

Souvent il m'arrivait
Devant mon chevalet
De passer des nuits blanches
Retouchant le dessin
De la ligne d'un sein
Du galbe d'une hanche et ce n'est qu'au matin
Qu'on s'asseyait enfin
Devant un café-crème
Épuisés mais ravis
Fallait-il que l'on s'aime et qu'on aime la vie.

La bohème, la bohème
Ça voulait dire on a 20 ans
La bohème, la bohème
Et nous vivions de l'air du temps

Quand au hasard des jours
Je m'en vais faire un tour
À mon ancienne adresse
Je ne reconnais plus
Ni les murs, ni les rues
Qui ont vu ma jeunesse
En haut d'un escalier
Je cherche l'atelier
Dont plus rien ne subsiste
Dans son nouveau décor
Montmartre semble triste et les lilas sont morts

La bohème, la bohème
On était jeunes, on était fous
La bohème, la bohème
Ça ne veut plus rien dire du tout

________________________________________

אני שר על דברים אשר בני העשרים לעולם לא יבינו
עת פרחי הלילך נערמו להם כך על מפתן החלון
ובדירה קטנה ישנה נושנה במונמרטר אז חיינו
ולנו לא היה דבר מלבד תקווה, מלבד החלומות

לה בוהם, לה בוהם
אפשר לומר מאושרים
לה בוהם, לה בוהם
כשהיינו בני עשרים

ביום חורף לבן, בין תמרות העשן בקפה אז ישבנו
חבורת אמנים, צעירים ותמימים החיים בחלום
ובמקום מזומן למלצר הנדהם אז פואמה דקלמנו
וקול הצחוק הרם אשר בקע משם השכיח את הכפור

לה בוהם, לה בוהם
וזה אומר ללא פרוטה
לה בוהם, לה בוהם
שני ציורים תמורת מיטה

לעתים עוד היום בעוברי במקום מחפש אני גשר
לאותם הדברים שבשנות נעורים כאן הביאו לי אושר
אותו אטלייה, אותו בית הקפה נעלמו ללא זכר
מונמרטר השתנתה, כבר לא מה שהיתה, פרחי לילך נבלו

לה בוהם, לה בוהם
להיות עני ומאושר
לה בוהם, לה בוהם
היום זה לא אומר דבר

________________________________________

ניהול מוזיקלי ופסנתר: ארנון פרידמן
קונטרבס: נרי טופצ׳יו
כינור: לאוניד רוטשטיין
אקורדיון: ויטלי פודולסקי

צילום: קובי ריכטר ושגב אורלב
עריכה: קובי ריכטר

צולם בקפה תיאטרון הקאמרי (נובמבר 2016)
________________________________________

לפרטים נוספים ולהזמנת המופע:
052-3691858 | marinaf@netvision.net.il

свернуть