ניסיתם פעם לאכול חבילת מרשמלו לבד, ללא הפסקה? אותו כאב בטן תרגישו לאחר שתצפו ברצף בסרט 'איזה זלמן זה'.
שישים ומשהו דקות של בדיחות מכל הסוגים וכל המינים הן קצת יותר מדי בשביל האדם הפשוט. אבל מי שקצת מכיר את נסים ורטה – הצחקן הבלתי נלאה – יודע ששעה של צחוקים בשבילו זה אפילו פחות מהסטנדרט.
האמת היא שראיתי את הסרט פעמיים. בפעם הראשונה חיפשתי כל הזמן את המסר. בכל סוף סצנה חיכיתי, אולי עכשיו יגיע מוסר ההשכל, או לפחות איזה ציטוט של פסוק או מדרש. אתם יודעים, בשביל ההורים שמרגיעים את עצמם: "זה לא סתם בזבוז זמן. הילדים לומדים מהסרט ערכים ומידות טובות".
כשהגעתי לסוף הסרט הבנתי שהפתרון הרבה יותר פשוט – אין מסר. לא תאמינו, סרט שלם ללא מוסר השכל. נסים ורטה החליט הפעם לעשות היסטוריה – קומדיה לדתיים הבנויה על הצחוק בלבד.
לשם כך הוא אסף כמה חברים טובים עם חוש ההומור, וכנראה יש לו הרבה כאלה. רבים מהגיבורים מוכרים לנו מכל תחומי המדיה: החל מערוץ 7 (קובי סלע) וקול חי (אריאל ברמן), דרך עולם המוסיקה (אבי בן ישראל ואיציק אשואל) וכלה בהצגות וסרטים (שאול חיון, יהודה שוקרון ועוד).
הסרט מתאר את חייהם של קבוצת אנשים שהכינוי המתאים להם הוא 'מפגרים אבל אופטימיים'. אנחנו מלווים אותם בכיתה, כשהם לומדים למחוא כפיים ובעיקר מחכים לצלצול, נכנסים איתם לחדר בפנימייה וגם הולכים איתם למסעדה. אי אפשר להגדיר את העלילה המרכזית של הסרט, כי אין כזו. מה שקיים הוא אוסף של המון סצנות, שהמכנה המשותף שלהם הוא הגיבור הראשי – זלמן.
זהו כמובן נסים ורטה, המוכר לנו מאקטואליש, מתוכניות הרדיו של אריאל ברמן ומסרטים והצגות שבהם הוא מופיע. המזל הגדול של הסרט הוא הכישרון הטבעי של ורטה לשחק ולהצחיק. נראה שפשוט יש לו את זה. ורטה הכניס בתסריט כמעט את כל הבדיחות שהוא מכיר. חלקם הגדול היה מוכר גם לי, אבל כבר אמרו מחז"ל שלא הבדיחה עיקר אלא מי שמספר אותה.
דווקא הסצנות הרבות שמצולמות בכיתה הטיפולית מבליטות את חוסר ההשקעה בתפאורה שהועמדה במקום. המלמדים זכות יגידו שזו מינימליסטיות מכוונת ויש כאן עומק רעיוני מורכב. יכול להיות, אבל אותי זה לא שכנע.
יש לציין שלמרות הכמות המיסחרית של הבדיחות לא מצאתי שם כאלה שיכולות לפגוע במישהו, גם אם הוא פולני, רומני, עיראקי או סתם יהודי, ועל זה בלבד מגיע ציון לשבח. אז אם בא לכם לסגור את חודש אדר בעוד קצת שמחה, הנה הפתרון. אבל שלא תגידו שלא הזהרתי: אין צורך לצפות בכל הסרט בבת אחת, אפשר לעשות זאת בהמשכים.
