התוכן



בסיום מס' סוכה: "מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט א' ממלכי יוונים, כשנכנסו יוונים להיכל (בימי מתתיהו בן יוחנן) היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה: לוקוס לוקוס (זאב) עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק?! וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה [של כל המשמרת] וסתמו את חלונה" "משום .. אוי לרשע אוי לשכנו טוב לצדיק טוב לשכנו". גודל שבחן של ישראל שבזה שלכן מפרסמת התורה את שמה, ודוקא ממנה לומדים ד"טוב לצדיק טוב לשכינו": 1) בנוגע לכל ישראל – אע"פ שאז היו רדיפות איומות על עניני הדת, היתה היא היחידה מבנות ישראל שהתקלקלה! 2) בנוגע אלי' – אע"פ ש"המירה דתה", ו"נשאת לסרדיוט", תובעים ממנה ונענשת (אפי') ע"ז שביעטה בסנדלה על המזבח! וי"ל שזה המקור למ"ש הרמב"ם שירבעם בן נבט, שהי' "חוטא ומחטיא את ישראל", נענש גם על שלא עשה עירוב תבשילין! שבזה רואים עד כמה חביב כאו"א מישראל, אפי' זה שחוטא ומחטיא, שכל פרט שבו נוגע לעצומ"ה! ועוד: מה כואב לילדה מישראל ש"המירה דתה" ו"נשאת לסרדיוט" – מדוע אין המזבח מגין על יהודי בעת צרתו?!


משיחת ו' תשרי ה'תשל"ה




ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: [ Ссылка ]



Synopsis



The Gemara says at the end of Maseches Sukkah: “There was an incident involving Miriam bas Bilgah, who renounced her faith and married a soldier of the Greek kings. When the Greeks entered the Heichal (in the days of Mattisyahu ben Yochanan), she was kicking with her sandal on the Mizbeach and said: ‘Wolf, wolf! Until when will you consume the property of the Jewish people, and yet you do not stand with them when they face exigent circumstances?’ When the Sages heard about this, they fixed the ring [of all the mishmaros] and sealed its niche…” because of the principle, “Woe unto the wicked, woe unto his neighbor. Good for the righteous, good for his neighbor.” The fact that the Torah tells us her name, and derives specifically from her the principle of “Good for the righteous, good for his neighbor,” demonstrates the greatness of the Jewish people: (1) Although the Jewish people were suffering severe persecution, she was the only one among the daughters of the Jewish people who strayed. (2) Despite having “renounced her faith” and “married a soldier,” she is held accountable (even) for kicking the Mizbeach with her sandal. It can be said that this is the source of the Rambam’s statement in Iggeres Teiman, that although Yeravam ben Nevat was “a sinner who caused the Jewish people to sin,” he was still held accountable even for failing to keep eruv tavshilin. From this we see how cherished every Jew is, even one who sins and causes others to sin – every detail of their behavior matters to Hashem Himself! Moreover: What pained this Jewish girl, who “renounced her faith and married a Greek soldier? – she was bothered that the Mizbeach wasn’t protecting the Jews in their time of distress.


Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5735




For a transcript in English of the Sicha: [ Ссылка ]

свернуть