Handwritten Torah scroll on parchment. Ashkenazic-French script. France, c. 13th century - the period of the Ba'alei HaTosafot.
This scroll was written in characteristic French script customary in the 13th century. The script is similar in its typographic construct to two known scripts:
1. Chamishah Chumshei Torah, Meggilot and more written in Poligny, France, in 1300. The National Library has a scan of this manuscript (f 2931).
2. Tana"ch written in France, late 13th century. The National Library has a scan of this manuscript (f 18653).
Some time after it was written, this scroll found its way to Italy, where it underwent changes in several verses so that it would suit the custom of Italian Jews. During that period, two panels in the scroll were exchanged for other panels in Sephardic script that were written later.
This Torah scroll was written by an expert scribe in a singular script (except for two panels), and it has preserved the ancient traditions some of which are not currently customary, and some of which were already unknown several hundred years ago.
As is known, 'unusual letters' do not disqualify a Torah scroll, but they do have immense significance for the comprehension of the words of the Rishonim, and clearly also for preservation of tradition ספר-תורה בכתב יד קלף. כתיבה אשכנזית-צרפתית. צרפת, סוף המאה השלוש עשרה בערך - סיום תקופת בעלי התוספות.
הספר נכתב בכתיבה צרפתית אופיינית, הנהוגה במאה השלוש עשרה. הכתב דומה במבנהו הטיפולוגי לשני כתבים ידועים:
1. חמשה חומשי תורה ומגלות ועוד, שנכתב בעיר poligny שבצרפת בשנת ה'ס [1300]. בספריה הלאומית מצויה סריקה של כתב היד (f 2931).
2. תנ"ך שנכתב ב[צרפת], סוף המאה ה 13. בספריה הלאומית מצויה סריקה של כתב היד (f 18653).
זמן מה לאחר כתיבתו, הספר נדד לאזור איטליה, שם עבר שינויים במספר פסוקים, על מנת שיתאים למנהג יהודי איטליה. בתקופה מאוחרת יותר הוחלפו שתי יריעות מתוך הספר ביריעות אחרות בכתב ספרדי.
בתקופת כתיבת הספר חיו ופעלו בצרפת ואשכנז הסמוכה בעלי התוספות ותלמידיהם, אשר השפעתם התורנית העצומה חרגה הרבה מעבר לגבולות הזמן והמקום. ביניהם - המהר"ם מרוטנבורג, הרא"ש, המרדכי ועוד רבים.
שנים בודדות לאחר מכן, בשנת ה' אלפים ס"ו [1306], אירע הגירוש הגדול של יהודי צרפת, ועל פי הערכות נמלטו כ-מאה אלף [!] מיהודי צרפת למדינות סמוכות.
ספר התורה נכתב בידי סופר מומחה בכתיבה אחידה (למעט שתי יריעות), ונשתמרו בו מסורות קדומות אשר חלקן לא נהוגות כיום, וחלקן לא היו מוכרות כבר לפני מאות בשנים.
כידוע 'אותיות משונות' אינן מעכבות להלכה, אך יש בהן חשיבות עצומה לשם הבנת דברי הראשונים, וכמובן לשם שמירת המסורת.
