🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. [ Ссылка ]
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב (1995-1914) |
עיבוד: חיים לוי |
שירה: רונית אופיר (נ' 1951) |
שנת כתיבה: 1959 | שנת הוצאת תקליטור: 1993.
נתן אלתרמן ואלכסנדר (סשה) ארגוב חיברו את השיר "אליפלט" ("Eliphelet") לתכניתהּ השנייה של להקת גייסות השיריון, "יותר מדי אבק", שעלתה לראשונה בנובמבר 1959. סולנית השיר היתה תרצה אתר (1977-1941), בתו של אלתרמן [סולן נוסף היה צביקה גרטל (2012-1937), שלימים שר את השיר במסגרת "התרנגולים"].
זהו השיר היחיד שאלתרמן ייעד ללהקה צבאית.
השיר הפך לאחד משירי הזיכרון הנפוצים ביותר לחללי צה"ל, וזכה לביצועים רבים בעיבודים שונים.
הוא תואר כשיר מצויין, רווי רגש, המעורר תמיד חוויית אמת (הארץ, 18.5.1961).
השיר נכתב כעשר שנים לאחר מלחמת העצמאות, מוצגת בו דמותו של חייל ישראלי. חלק מהפרשנויות רואות בדמות זאת את האנטי-גיבור, המנוגד לאתוס הגבורה של לוחמי תש"ח.
מנגד, טוענת חוקרת הספרות, פרופ' זיוה שמיר, זהו שיר הודיה והלל, שמציג את סיפורו של החייל הפשוט הגיבור, אשר ברגע האמת משליך את חייו מנגד למען חבריו ומחדש את התחמושת כדי שיוכלו לנצח במלחמה. הוא עושה זאת "בבלי דעת מדוע" ובלי לשאול "כיצד ובשל מה זה ואיך", כי פשוט זה היה תפקידו - להגן על המולדת.
פרופ' שמיר רואה באליפלט כ"אחיו" של החייל נתן אלבז, אשר בשנת 1954 השליך את נפשו מנגד ורץ אל מותו כשבידו רימון יד עם מנגנון מופעל, כדי להציל את רעיו מפגיעת הפצצה. אלתרמן תיאר מעשה זה בשירו "על החיל אלבז", שהתפרסם ב-26.2.1954 ב"טור השביעי", בעיתון "דבר".
יורם רותם, עורך המוזיקה הראשי של תחנת הרדיו גלי צה"ל, סיפר, כי נאמר לו שהשם "אליפלט" ניתן לחיילים שנפלו במלחמת השחרור ושלא ידעו את זהותם (מתוך "בוא שיר עברי" עם אילן שחורי).
מילות השיר נכללו בשנת תשל"ט, 1979, בספר "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר", כרך שני; בפרק "פזמונים מכל השנים'" (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד; עמ' 283-281).
השיר, המובא כאן מפי רונית אופיר, נטבע בשנת 1993 בתקליטור "רונית אופיר - על יפי נערים" (פונוקול).
תמונה של עטיפת התקליטור מלווה את הסרטון.
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "נתן אלתרמן", "אלכסנדר (סשה) ארגוב" ו" שירים ליום הזיכרון":
• אושיק לוי (נ' 1944).
• זמרי פינה בעמק.
להלן הגרסה הכתובה של השיר, מתוך הספר "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר" שלעיל (מילות הגירסה המושרת רשומות על-גבי הסרטון):
נזמר נא את שיר אליפלט
ונגידה כולנו בקול:
כאשר עוד היה הוא רק ילד,
כבר היה הוא ביש-גדא גדול.
בו שכנים ושכנות דיברו דופי,
ואמרו: שום דבר לא יועיל,
אליפלט הוא ילד בלי אופי,
אין לו אופי אפילו במיל.
אם גוזלים מידיו צעצוע,
הוא נשאר מבולבל ומחייך,
מחייך בבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.
ונדמה כי סביבו - זה מוזר,
אז דבר-מה התרונן כה ושר
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי איך וכמה.
כי סביב ככינור וחליל,
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך, מה זה יועיל?
איזה ילד אתה, אליפלט!
בליל קרב, ברעום אש מזנקת,
בין אנשי הפלוגה קול עבר:
העמדה הקדמית מנותקת,
מלאי תחמושת אזל בה מכבר.
אז הרגיש אליפלט כאילו
הוא מוכרח את המלאי לחדש,
וכיוון שאין אופי במיל לו,
הוא זחל כך ישר מול האש.
ובשובו מהומם ופצוע,
התמוטט הוא, כרע וחייך,
הוא חייך בבלי דעת מדוע
וכיצד ובשל מה זה ואיך.
ובלִבות חבריו, זה מוזר,
אז דבר-מה התרונן כה ושר
בלי מדוע ובלי כיצד...
ובלילה, חבוש קסדת פלד,
אט ירד המלאך גבריאל
וניגש למראשות אליפלט
ששכב במשלט על התל.
הוא אמר: אליפלט, אל פחד,
אליפלט, אל פחד וחיל,
במרום לנו יש ממך נחת,
אף שאין לך אופי במיל.
זהו זמר פשוט, גם תמוה,
אין ראשית לו וסוף והמשך,
זִמרנוהו בלי דעת מדוע
וכיצד ובשל מה זה ואיך.
זימרנוהו סתם כך, זה מוזר,
כי דבר-מה התרונן כה ושר,
בלי מדוע ובלי כיצד...
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.
