מתוך ארץ שלא שם : [ Ссылка ]

מילים:
"ירדתי אל הצומת ונפלתי על ברכיי"
רוברט ג׳ונסון שר את הפסקול של דרכיי
מאה קילומטרים לפני הופעה
המכונית ואני במירוץ מול השקיעה
תמרור הזהיר אותי מגמלים בדרכים
אני בכיתי על מי שלא נגמל מהדרכים
באמצע הדרך, בשולי העניין
בדרכי למכור את נשמתי לשטן
בדרכי למכור את נשמתי לשטן

הגעתי באיחור. היה מלא חניה
הסאונדמן התאמץ, החלל היה רע
הגיעו שמונה הרגיש אינטימי כמו שבעה
נגנתי עד הסוף ולא זייפתי הדרן
בעל המקום אמר - "לא נורא"
אבל שנינו ידענו, שוב לא תהיה שם הופעה
כי בעל המקום, גם הוא עם הזמן
בדרכו למכור את נשמתו לשטן
בדרכו למכור את נשמתו לשטן
בדרכו…
גיהנום

בדרך חזרה, הכביש לא נגמר
עצרתי לתדלק קפה וסוכר
הוא ישב שם בצד שיחק עם הנייד
הביט בגיטרה והבנתי מייד
ברכי רעדו אבל הייתי מוכן
לחתום כאן וכאן, כאן וכאן כאן וכאן.
הוא הביט לעברי בחוסר עניין
מצטער - איחרת את הזמן...

תבין היום כבר אין טוב ואין רע
הכל זה עניין של ביקוש והיצע
נשמה זה חומר זול והכסף יקר
לאן שלא תלך זה אותו הדבר
היום כולם רוצים להיות במרכז
קהל זה בחושך קהל זה לבד
גם אלוהים כבר לא בעניין
כי כולם מכרו את נשמתם לשטן
כולם מכרו את נשמתם לשטן
כולם....

свернуть