מה הקשר בין השיר שהפך להמנון הלא רשמי של מדינת ישראל, לבין סוד אפל וכמוס שנשמר בבטן במשך 37 שנים?
כולנו מכירים את השיר "ירושלים של זהב" של נעמי שמר נכון?
אבל מה אם אגלה לכם שמאחורי השיר הזה מסתתר סיפור של העתקה, הכחשה, וחרטה?
כל פעם שראיינו אותה על זה, היא נעמדה באלגנטיות על הרגליים האחוריות, ביקשה "להפסיק עם השטויות", והתעקשה שאין דימיון, והכחישה בתוקף את ההאשמות.
ככה, במשך קרוב ל-40 שנים.
רק ב-2004, במכתב מרגש לחבר קרוב, היא הודתה שהיא שמעה את השיר בעבר מחברה שהשמיעה לה שיר באסקי. וכן, הוא "זחל" לתת-המודע שלה.
"זו הייתה תאונת עבודה מצערת", היא כתבה. היא אפילו רמזה שאולי הסוד הזה גרם למחלתה.
היא כתבה שלא היתה לה כוונה להעתיק, והיא ראתה בזה כתאונת עבודה מצערת.
היא כל כך הצטערה על זה שהיא סחבה את זה עשרות שנים, שהיא אפילו אמרה שאולי הסוד הזה הוא שגרם לה לחלות.
היא נתנה רשות לאותו חבר לפרסם את המכתב, ונפטרה עם מצפון נקי. עד כמה שאפשר.
אותו יוצר אגב, ממש התבאס כשהוא קרא את המכתב שהיה ספוג רגשות אשמה. הוא אמר שחבל, כי לא היתה לה סיבה להרגיש אשמה.
מה אתם אומרים? זה משנה את הדרך שבה אתם רואים את השיר?
ומה אתכם? אתם הייתם מוותרים על תביעת זכויות יוצרים ששווה מיליונים, כמו שעשה היוצר הבאסקי?
#עורכידין#עסקיםקטנים#העתקות#השראה#זכויותיוצרים#פיצויללאהוכחת נזק#ביתמשפט#מתחרים#פוסט#ריל#תמונה#מאמר#עמודנחיתה#אתר

свернуть