ל''ג בעומר, כפי שלימדו אותנו תלמידי רבי עקיבא, הוא זמן לשים דגש על האחדות, הרעות והחברות. ככלל - כעם, ובמשימותינו הצבאיות בפרט - בלי לשכוח את המחכים לנו בבית, עד בוא הדרך אל סופה.
הירשמו לערוץ שלנו! 🔥 [ Ссылка ]
הפקה: סרן הרב גילעד בן אליהו וטור' מאודי אלכסלסי
במאי: טור' נדב קאופמן
תסריט ועריכה: טור' מאודי אלכסלסי
צלמים: טור' רפאל גולדברג ורב"ט מיכאל קימל
צלם ראשי: טור' מאודי אלכסלסי
אפטר: רב"ט מיכאל קימל
תאורה, סטילס ואריזה גרפית: טור' איתיאל אטלו
מילים: יענקל'ה רוטבליט
לחן: שמוליק קראוס
עיבוד והפקה מוסיקלית: אופיר סובול
סולנים: אור קולנברג, יונתן הוטה, טל שבח
תופים: אברהם צור
בס: יאיר אופיר
גיטרות: אריאל קדוש
פסנתר: אסף בראון
חצוצרה: עדי מאירי
סקסופון: שי מאירי
טרומבון: שי דגן
מיתרים: בר מרקוביץ
טכנאי הקלטה ומיקס: מושיק צברי - אולפני ״קורל״ גני תקווה
תודה מיוחדת למדור תקשורת חזותית, רב"ט דוד שטיגליץ, רב"ט עדי טהר, רב"ט הדר מנחם ומשפחת אברמסון.
צולם בסרטבה (מצוק אל-מוסטרה) ופארק ואדי ענבה.
מילים:
צר היה כל כך הייתי אז מוכרח
לפרוש כנפיים ולעוף
אל מקום שבו
אולי כמו הר נבו
רואים רחוק רואים שקוף
צר היה כל כך
הייתי אז מוכרח
לפרוש כנפיים ולעוף
אל מקום שבו
אולי כמו הר נבו
רואים רחוק רואים שקוף
בן אדם כעץ שתול על מים
שורש מבקש
בן אדם כסנה מול השמיים
בו בוערת אש
אז דרכי אבדה
חיי היו חידה
צמא כמו הלך במדבר
אין מילת אמת שכוח בה לתת
לשאת פנים אל המחר
בן אדם כעץ שתול על מים
שורש מבקש
בן אדם כסנה מול השמיים
בו בוערת אש
בערה בי אש
יצאתי לבקש
ימים סערתי כסופה
שבתי אל ביתי למצוא שאת איתי
עד בוא הדרך אל סופה
בן אדם כעץ שתול על מים
שורש מבקש
בן אדם כסנה מול השמיים
בו בוערת אש!
צר היה כל כך הייתי אז מוכרח
לפרוש כנפיים ולעוף
אל מקום שבו
אולי כמו הר נבו
רואים רחוק רואים שקוף
*
כן, יש כתוביות! קליק אחד על אייקון ה-CC בפינת המסך :)
