מוזמנים להירשם: [ Ссылка ] * אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה.

מילים: חיים גורי (2018-1923) |
לחן: שמואל פֶרְשְׁקוֹ (1990-1914) |
שירה: יפה ירקוני (2012-1925) |

שנת כתיבה: 1944 (או 1945).

חיים גורי הקדיש את "שיר הוותיקים" ("Shir HaVatikim") לוותיקי הפלמ"ח, אשר עפ"י החלטה מספטמבר 1944, עברו לאחר שנתיים של שירות פעיל למסגרת "רזרבה", כלומר - למילואים. אנשי ה"רזרבה" המשיכו להיות חלק בלתי נפרד מהכוח המגוייס הארצי, תחת פיקודו של קצין ה"רזרבה" במטה הפלמ"ח, יוסף ("יוסוף") ברין-גדרון.

עד לקבלת ההחלטה על הקמת ה"רזרבה", שלל מטה הפלמ"ח שחרור של מגוייסים - הן בשל הימשכותה של מלחמת העולם השנייה והמשך שירותם של מגוייסי היישוב לצבא הבריטי, והן בשל החשש מקשיים במציאת מתנדבים חדשים לפלמ"ח במקום אלה שישתחררו.
שני גורמים הכריעו לבסוף את הכף לזכות הקמת ה"רזרבה", ובכך ליצירת מערכת של שירות מחזורי בפלמ"ח וגיוס לפרק זמן קצוב: הראשון - דרישת התנועות ההתיישבותיות להשיב את המגוייסים לעבודה ולחיים סדירים, והשני - קשיי הפלמ"ח לעמוד בעלויות הגבוהות של אחזקת כוח-האדם.

"פתאום ירד עלינו חושך. הותיקים, בני ה-23-21, הלכו הביתה ויצרו את ה'רזרבה' - חיל המילואים הראשון של הצבא העברי. ידענו שיחזרו, כי הפלמ"ח נמשך. אבל היתה רגשת אי-נחת. הזכרנו להם את כל הדברים הטובים: את דרכי המדבר, את שמש הקיץ, את חביתות שמן-הרובים, את הבטחות השינלים ועוד. ידענו - אדם חוזר תמיד אל התקופה הקשה בחייו ואל אהבתו הגדולה.
פרשנות הכרחית: דליית א-רוחה - צפונית מערבית לג'וערה, הנמצאת מזרחית לעין השופט וצפונית לכופרין (בה היה האתר ששימש כאקדמיה הצבאית של ה"הגנה". חיים גורי עבר שם ב-1944 קורס מ"מ).
'עלי שמן-רובים - חביתות': קח שמן-רובים ושים על מחבת חמה. כאשר השמן יגיע לדרגת רתיחה, אטום את האף ושפוך את הביצים המבולבלות פנימה. מלח ופלפל - לפי טעמך. חמם על אש קטנה, אכול ורוץ לרופא.
לֵייבוש: הפונדק הישן של הפלמ"ח על שפת הכנרת (בצמח - ש.ע.). ראה פיכמן, "על שפת ים כנרת / ארמון רב תפארת" (מתוך הספר "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר", בעריכת חיים גורי וחיים חפר, הוצאת "ידיעות אחרונות", 1977, עמוד 140).

"שיר הוותיקים" היה לימים לצו קריאה מחתרתי במאבק בבריטים, ועם ראשית מלחמת העצמאות לקריאת כל "הרזרביסטים" לדגל.

מילות השיר נכללו באב תש"ח, יולי 1945, בשירון הראשון המודפס לפזמוני הפלמ"ח, "בזמר יפצח איש הפ.." (המילה "פלמ"ח" אינה מצויינת במלואה, שכן באותה עת הפלמ"ח היה ארגון מחתרתי).
מתחת למילות השיר רשום בסוגריים: "(לפי המנגינה 'אך יש לו שגעון אמא-אבא')".

ב-ט"ו אב תש"ח, 20.8.1948, נדפס השיר בעיתון "יום יום". בהקדמה לשיר נכתב: "'שיר הותיקים' מדבר לא רק בשמם של ותיקים ממש, בני גיל העמידה, שעשרות שנות-הגנה מאחוריהם - אלא גם בשמם של 'ותיקים' בני 25 המצויים 7 שנים בפלמ״ח. ותיקים כאלה יש רק בצבא שלנו."

הלחן של "שיר הוותיקים" הוא לחן מתגלגל: הוא הולחן לראשונה לשיר "שיר געגועים" מאת נתן אלתרמן (1970-1910), לתכנית ס"ב של תיאטרון "המטאטא", "והילד... ישנו..!" שהוצגה ב-1943 (בכורה: 2/3/1943). לאחר מכן התגלגל אל שירו של חיים חפר, "שיר הסזון" ("רבותי ההיסטוריה חוזרת") , ומשם לשירו של חיים גורי, "שיר הותיקים" ("הדרכים במדבר הכירוך").
על כך סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן (2023-1935):
"צלילי 'שיר געגועים' הם המקור למנגינה המפורסמת של השיר 'רבותי ההיסטוריה חוזרת', שבמשך שנים רבות היתה מקובלת, משום מה, כמנגינה רוסית או סתם כלחן עממי. גלגולה הוא סיפור בפני עצמו.
בעצם ימי מלחמת העולם השנייה העלה תיאטרון 'המטאטא' את ההצגה 'אשת חיל' (1942) [צ"ל "והילד ישנו", 1943 - ש.ע]. אחד ממערכוני ההצגה תיאר את חיילי הבריגדה חונים במצרים ומתרפקים על נוף הארץ בשיר געגועים לעיר תל-אביב ולמושבה כפר סבא. את המנגינה לשיר זה וליתר שירי ההצגה חיבר המלחין שמואל פרשקו.
כשנעורה בארץ שירת המגן והמרי ונתבקשו מנגינות לאוהלי פלמ"ח, נדדה מנגינת שיר הגעגועים מבמת 'המטאטא' ונדבקה תחילה אל 'שיר הסזון' שכתב חיים חפר ('רבותי ההיסטוריה חוזרת'). זמן קצר אחרי כן כתב חיים גורי את 'שיר הותיקים' ('הדרכים במדבר הכירוך'), ואותה מנגינה מיהרה להסתפח גם אליו. שני השירים של שני החיימים הצמיחו כנפיים בארץ, גם בזכות המנגינה, ואילו השיר המקורי של אלתרמן, שאליו היא חוברה בראשונה, התקפח ונשכח. תוך כדי גלגוליה השתבשה המנגינה וסטתה מן המקור, תופעה שכיחה בזמר עם. [...]" (אליהו הכהן: "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב", דביר, תשמ"ה, 1985, עמ' 133-132).

השיר, המובא כאן מפי יפה ירקוני (בעת ההקלטה נקראה יפה גוסטין), נטבע ב-1948 בתקליט "10 , 78 סל"ד, הד ארצי HA637 (באדיבות: רפאל בינדר).

ביצוע של מקהלת צדיקוב, נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "חיים גורי", "שמואל פרשקו" ו"שירי פלמ"ח ופלי"ם".

מלווה את הסרטון מכתב מספטמבר 1944 מאת המפקד הראשון של הפלמ"ח, יצחק שדה, אל היוצאים ל"מילואים" ("פלמ"חודשי" - ידיעון ספטמבר-אוקטובר 2013).

מילות השיר שלהלן הן הנוסח הכתוב מתוך שירון הפלמ"ח 1945 (לעיל). (הנוסח המושר רשום ע"ג הסרטון):

הדרכים במדבר הכירוך,
רוח-קיץ שזפה פרצופך,
בגבעות שבדלית-א-רוחה
ברוב קורסים יצאה נישמתך.

נעליים רבות כבר שפשפת,
מדורות, נוגה-שחר מחוויר;
ובחורף עד-עצם נרטבת,
כי "שינֶלים" חיכו ב"משביר".

עת אויב התקרב למולדת
והצר עת השחיז סכינים,
אז נשבענו: "למות - לא לסגת"...
והלכנו להיות חבלנים.

קצת קפה בפינג'אנים שתית,
עלי שמן-רובים - חביתות,
ובלילה ב"לֵיבּוּש" היית,
והחלטת מאז לא לשתות...

כך הלכו השבאב ל"רזרבה",
הפלוגה תישאר אדירה -
דור הולך... מאעלש - דור אחר בא,
עוד תשובו, אחים, חזרה!

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - shir ad.

אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.

свернуть