נאמר בפסוק "נחמו נחמו עמי", מחמת שנאמר "ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני". ציון היא השכינה. והשכינה אומרת עזבני ה', וכנגד זה "נחמו נחמו עמי", שלא תאמר עזבני ה'!
וזה רבי נחמן בן פייגא, שכינה ('נחמן' – נחמה, 'פייגא' – פירושו 'ציפור' שזה אחד מכינויי השכינה).
והשכינה בגלות והיא צריכה נחמה, מחמת ש"ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני, התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה, גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכח".
זה כמו שאישה אומרת לבעלה אתה לא אוהב אותי - שכחת אותי, וזה שאומרת ציון היא השכינה "עזבני ה'".
אך זה לא נכון "נחמו נחמו עמי" - אני כן אוהב אתכם אומר ה' יתברך.
וזה רבי נחמן בן פייגא, נחמן פירושו מנחם את השכינה. לכן שאומרים "נחמו נחמו עמי" פירושו לנחם את השכינה שאומרת "עזבני ה'".
השכינה אומרת עזבני ה', אני מיואשת, נשכחתי מלב.
וצריך לנחם את השכינה ולכן כנגד זה "נחמו נחמו" לא שכחתי אתכם, אל תתיאש!
השכינה מרגישה ואומרת אני שכוחה, אלמנה, גרושה, בעלי שכח אותי, שונא אותי, כל המילים שיש היום בבעיות של שלום בית...
ולנחם את השכינה זה רבי נחמן, שהוא בן פייגא, בן השכינה, שהוא מנחם את השכינה, "נחמו נחמו עמי" - את השכינה.
